טקאיצ'י היא המנהיגה הראשונה מקרב בנות בריתה המרכזיות של ארצות הברית שתיפגש פנים מול פנים עם טראמפ מאז הציב את דרישתו להקמת קואליציה ימית בינלאומית. מדובר בדרישה המציבה את יפן בבעיה משפטית ופוליטית חמורה. החוקה הפציפיסטית של יפן מגבילה באופן נוקשה פעילות צבאית מחוץ לגבולות המדינה, וסקרים אחרונים מראים כי פחות מ-10% מהציבור היפני תומכים בתקיפות של ארצות הברית וישראל באיראן.
למרות ההתנגדות מבית, לטראמפ יש מנופי לחץ משמעותיים על טוקיו. כ-90% מייבוא הנפט של יפן עובר דרך מצר הורמוז, מה שהופך את הבטחת חופש השיט באזור לאינטרס קיומי. בנוסף, יפן נשענת על כ-50 אלף חיילים אמריקאים ונושאת מטוסים המוצבים בשטחה כדי להרתיע את סין וקוריאה הצפונית. "אם טראמפ יצליח לצרף את יפן לקואליציה, זה יגביר את הלחץ על מדינות אחרות. מנגד, אם יפן תסרב, הוא עלול לעשות ממנה דוגמה למחיר הסירוב", מציינים מומחים שצוטטו ב"רויטרס".
במקור, טקאיצ'י קיוותה להתמקד בפגישה באיום הגובר מצד סין. גורמים רשמיים בטוקיו קיוו לקדם הסכם שיאפשר ליפן לגוון מקורות אספקה של מינרלים קריטיים, ולהצטרף לתוכנית ההגנה "כיפת זהב" שמוביל טראמפ נגד נשק היפר-סוני של רוסיה וסין. אלא שהנשיא האמריקאי צפוי למקד את השיחות באיראן, והוא צפוי להציג דרישה ספציפית שתחייב תשובה ברורה של "כן" או "לא".
כדי להימנע מעימות ישיר, יפן בוחנת דרכים חלופיות לסייע, כגון הצעת תיווך מול טהרן. עבור טקאיצ'י, שהתמיכה בה בירידה על רקע יוקר המחיה המחמיר בשל משבר האנרגיה במזרח התיכון, מדובר במבחן מנהיגות קריטי וברגע של סכנה פוליטית עצומה מול הנשיא האמריקאי.
התרעות פיקוד העורף