מקור ישראלי אומר לערוץ אלחדת'כי שיגור הטילים האיראנים לבסיס דייגו גרסיה מוכיח את היכולות של איראן לתקוף את אירופה ואמריקה. המקור הישראלי הוסיף כי איראן פיתחה יכולות בליסטיות כדי לפגוע באירופה ואמריקה. המקור הישראלי הבהיר כי השמדת המאגר וייצור הטילים האיראנים נמצא בראש סדר העדיפות של ישראל וארצות הברית.
המשמעות של הדיווח אינה רק מבצעית, אלא גם הצהרתית. במשך שנים הקפידו בכירים איראנים להציג את תקרת 2,000 הקילומטרים כעיקרון מנחה בתוכנית הטילים של הרפובליקה האסלאמית. גם החודש ציינו ב-Arms Control Association כי איראן "נראית כמי שבאופן כללי עדיין דבקה" במגבלה הזו. אלא שאם אכן בוצע שיגור לעבר דייגו גרסיה, המרוחקת אלפי קילומטרים משטח איראן, הרי שהפער בין ההצהרה לבין היכולת בפועל נעשה קשה יותר ויותר להתעלמות.
עם זאת, בשלב זה אין בסיס לקביעה נחרצת באשר לזהות הטיל ששוגר. לא ארצות הברית, לא בריטניה ולא איראן פרסמו זיהוי רשמי של הדגם שבו נעשה שימוש. גם בדיווחים שפורסמו לא ננקב שם של מערכת נשק מסוימת, אלא הובאה הערכה כללית שלפיה מדובר ביכולת שעשויה להתקרב לטווח של כ-4,000 ק"מ. לכן, נכון יותר לעת עתה לדבר על אינדיקציה ליכולת ארוכת טווח יותר, ולא על הוכחה פומבית ומלאה לקיומו של טיל איראני מזוהה ומוצהר בטווח כזה.
באותה מידה, גם חלק מן ההערכות שהופצו ברשת באשר לטווחים של 3,000 עד 4,000 ק"מ לטילים כמו סג'יל אינן מגובות במקורות האמינים שנבדקו. המקורות המרכזיים אינם מציגים את הסג'יל כמערכת מוכחת בטווח כזה. גם הטענות בדבר פיתוח טיל בין-יבשתי איראני נותרות, בשלב זה, בגדר חשש אסטרטגי ולא יכולת מבצעית מוכחת.
לצד הטילים הבליסטיים, עלו בשנים האחרונות גם טענות איראניות בנוגע להרחבת הטווח של כטב"מים מתאבדים. כך למשל, דווח כי איראן טענה שדגם Shahed-136B מסוגל להגיע לטווח של 4,000 ק"מ. ואולם, גם כאן מדובר בטענה איראנית שלא זכתה עד כה לאימות עצמאי מלא. למעשה, לפי הערכות שציטטה רויטרס, הדורות האחרונים של משפחת השאהד מזוהים דווקא עם טווחים קצרים בהרבה.
מה באמת אפשר לומר על טווח של 4,000 ק"מ?
אם מניחים שלאיראן יש יכולת מבצעית להגיע לטווח של כ-4,000 ק"מ, המשמעות היא שחלקים גדולים ממזרח, דרום ומרכז אירופה נכנסים לטווח. עם זאת, לא נכון לקבוע על בסיס זה שכל מערב אירופה נמצאת בטווח. המרחק משתנה לפי נקודת השיגור בתוך איראן, מסלול הטיסה ומשקל ראש הקרב, ולכן יש הבדל בין הערכה כללית לבין קביעה מבצעית מדויקת.
אירופה
במדידה בקירוב מטהרן, ערים מרכזיות כמו רומא, ברלין וורשה נמצאות בתוך טווח של 4,000 ק"מ. רומא מרוחקת כ-3,420–3,431 ק"מ, ברלין כ-3,495–3,512 ק"מ, וורשה כ-3,300–3,340 ק"מ. לכן, לפחות ברמה הגיאוגרפית, איטליה, גרמניה, פולין וחלקים נרחבים ממרכז ומזרח אירופה עשויים להימצא בטווח כזה. לעומת זאת, ערים כמו פריז ולונדון מרוחקות יותר מ-4,000 ק"מ מטהרן.
אסיה
אם מדברים על טווח של 4,000 ק"מ מטהרן, אז חלקים נרחבים של אסיה נמצאים בפנים די בקלות. כך למשל, ניו דלהי מרוחקת כ-2,548-2,559 ק"מ מטהרן, ומומבאי כ2,799-2,804 ק"מ - כלומר הודו בהחלט בתוך הטווח הזה.
אפריקה
גם באפריקה צריך להבחין בין אזורים. קהיר נמצאת במרחק של כ-1,937-1,986 ק"מ מטהרן, אדיס אבבה כ-3,220-3,226 ק"מ, ומוגדישו כ-3,775-3,790 ק"מ - כלומר מצרים, אתיופיה וסומליה נמצאות בתוך טווח של 4,000 ק"מ. לעומת זאת, ניירובי כבר נמצאת מעבר ל-4,000 ק"מ, במרחק של כ-4,361-4,367 ק"מ מטהרן, ולכן לא נכון לקבוע שהיא "בתוך הטווח" אם נשענים על תקרת 4,000 ק"מ בלבד. ודאי שלא נכון לכלול בכך את דרום אפריקה: יוהנסבורג רחוקה כ-7,227-7,306 ק"מ מטהרן, ולכן נמצאת הרבה מעבר לטווח כזה.
התרעות פיקוד העורף