העסקה, עליה חתם סטארמר בשנה שעברה, נועדה לסיים סכסוך ריבונות ארוך שנים. במסגרתה, בריטניה הייתה אמורה לוותר על הריבונות בארכיפלג המכונה "הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי", אך לחכור מחדש את האי דייגו גרסיה למשך 99 שנים. האי משמש כבסיס צבאי אסטרטגי קריטי עבור ארה"ב ובריטניה, ומחירו של הסכם החכירה נאמד בכ-47 מיליארד דולר לאורך התקופה. הבסיס נחשב לנכס חיוני לפעילות צבאית במזרח התיכון, במיוחד בתקיפות נגד איראן, וכמחסום אסטרטגי מול ההתעצמות הסינית באזור.
אולם, מה שתואר כ"הישג דיפלומטי" הפך במהרה למבוכה פוליטית. הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ שינה את עמדתו בנושא שלוש פעמים. לפי הדיווחים, הזגזוג האחרון של טראמפ, התנגדות נחרצת לעסקה, הגיע לאחר שסטארמר סירב לאפשר לאמריקאים להשתמש בבסיסים בריטיים לצורך תקיפות באיראן. טראמפ הבהיר בפוסט זועם ברשתות החברתיות כי ההסכם אינו משרת את האינטרסים של וושינגטון או לונדון.
מעבר ללחץ מהבית הלבן, סטארמר ספג אש צולבת גם מבית. מפלגת השמרנים ומפלגת 'רפורמה' תקפו את המהלך וכינו אותו "כניעה מיותרת". ב'טיימס', שם דווח לראשונה על דחיית החקיקה, ציינו כי הממשלה אינה יכולה להתקדם ללא הסכמה אמריקאית רשמית לשינוי מסמכי היסוד של הבסיס הצבאי משנות ה-60.
למרות הנסיגה, בדוברות הממשלה התעקשו כי בריטניה נותרה מחויבת להסכם ותנסה להחזיר אותו לשולחן בשנה הבאה, אם המחלוקות מול טראמפ ייפתרו. בינתיים, סטארמר נאלץ להתמודד עם מציאות שבה הריבונות הבריטית והתקציבים השאפתניים שלו כפופים, בסופו של יום, למצב הרוח המשתנה בבית הלבן.