במדינות המפרץ גוברת הדאגה כי ההסכם אינו מביא יציבות, אלא עלול להפוך להסדר דו-צדדי בין וושינגטון לטהרן, תוך פגיעה באינטרסים הביטחוניים שלהן. המשך התקיפות גם לאחר ההכרזה על הפסקת האש מחזק תחושה זו, ומעלה ספקות לגבי יכולתו של ההסכם לייצר יציבות אמיתית.
לפי הניתוח, שלושה תרחישים עומדים על הפרק: בלימה הדרגתית שתוביל להפוגה רחבה יותר; מצב של הפסקת אש ממושכת אך שברירית עם הסלמות נקודתיות; או קריסה של ההסכם וחזרה לעימות ישיר. בכל אחד מהם, גורם אי-הוודאות המרכזי נותר קבלת ההחלטות בוושינגטון.