לדבריו, הפערים בין הצדדים היו עמוקים כבר מהשלבים הראשונים. "באיראן טוענים שעדיין קיימת האפשרות כלומר הם עוד פתוחים למגעים. האיראנים מאשימים את האמריקאים שהם באו בעמדה של אנחנו ניצחנו אתכם בשדה הקרב ואנחנו ננצח אתכם עכשיו במו"מ. האמריקאים לא הבינו שאין להם שום השפעה על איראן, הם באו בדרישות מקסימליות", ציין סיטרינוביץ.
הוא תיאר את מהלך השיחות ככישלון מתמשך: "במשך 21 שעות ישבו בחדר, שלושה סבבים, כולם נכשלו, ומסיבה פשוטה כשמגיעים לשיחות ושני הצדדים חושבים שהם ניצחו במערכה אז הסיכוי שאחד מהם יציג פשרות רלוונטיות הוא מאוד נמוך. אני לא אומר שחוזרים לעימות, טראמפ יכול להחליט שהוא עוזב את המזרח התיכון או שחוזרים למו"מ כדי להגיע להסכם אבל עדיין אנחנו נמצאים בנקודה שבה אנחנו מתקרבים שוב להסלמה צבאית".
משטר רדיקלי יותר
בהמשך התייחס סיטרינוביץ לשינויים הפנימיים באיראן ולהשפעתם על קבלת ההחלטות. "אנחנו מגלים איראן קיצונית יותר, אותם גורמים שהתנגדו לשתות את כוס התרעלה של ח'ומייני נגד עיראק, התפיסה שם השתנתה, כשעלי ח'אמנאי היה מנהיג אני חושב שהוא חשש מאוד מאפשרות של הסלמה. בנקודת הזמן הנוכחית אנחנו נמצאים במדינה שנשלטת על ידי חונטה צבאית בדמות משמרות המהפכה, מנהיג צעיר שנשלט גם על ידי משמרות המהפכה, לכן אני לא רואה בנקודת הזמן הנוכחית יכולת של איראן להגמיש את עמדותיה, אני לא אומר שהם התעקשו על כל דבר אבל אל מול הציפיות האמריקאיות זה לא יקרה. זו מערכת מבוזרת, רדיקלית יותר, שקשה מבחינתה להגיע להחלטות קוהרנטיות".
לדבריו, אחת הבעיות המרכזיות מבחינת וושינגטון היא היעדר מנופי לחץ אפקטיביים. "הבעיה המרכזית של הממשל כרגע שאין לו משהו שיכול לאיים על האיראנים שיכול להוביל את האיראנים להתגמשות נוספת. טראמפ דיבר על 'סוף הציוויליזציה', רמז על שימוש באמצעים כאלה ואחרים ועדיין האיראנים לא זזו בעמדתם. זו אחת הבעיות המרכזיות. זה לא שהאיראנים לא מוכנים להגמיש את עמדותיהם, אבל המחיר שהאיראנים דורשים הוא עצום אפילו עבור האמריקאים. אנחנו נמצאים במבוי סתום ולכן הכדור חוזר למגרש של וושינגטון כי אני לא רואה את האיראנים זזים באופן דרמטי מדי. לכן הנשיא צריך להחליט האם הוא מוכן להגמיש את העמדות האמריקאיות או לחזור ולהסלים".
תחושת הישג איראנית
לצד זאת, הוא הבהיר כי למרות האיומים, טהרן אינה חוששת מתרחיש של עימות ישיר. "האיראנים בהחלט מאוימים, אבל הם מניחים שיוכלו לגרום יותר נזק. הם לא רוצים להגיע לשם (להסלמה). הם מקווים שהוא יכניס כוחות צבאיים כי מבחינתם זו אפשרות טובה לגרום נזק יותר משמעותי לצבא האמריקאי, כשהם מודעים בהחלט לפטיש הרלוונטי, הם לא רוצים להגיע אליו, אבל בהינתן מצב שארה"ב שלתפיסתם מנסה להכתיב להם הסכם לבין הסלמה, הם יבחרו בהסלמה מתוך הבנה שלהם שהם יכאיבו יותר למפרץ, לישראל, לכלכלה הבין-לאומית וכך הם יגיעו למו"מ הבא בתנאים הרבה יותר טובים".