לצד דברי הפרשנים, ברשתות החברתיות באיראן ובקרב דוברי פרסית בחו"ל מתפרסמות עדויות חריפות אף יותר, המעידות על שינוי תודעתי פנימי. אחד הגולשים כתב: "פחות מחודשיים חלפו מאז מותו של עלי חמינאי. כל הנהגתו התמצתה בעוינות לארצות הברית, בשאיפה למחיקת ישראל, בתוכנית גרעינית, בפיתוח טילים ובהקמת ארגוני טרור במזרח התיכון. כל אלה הם בדיוק הנושאים שכיום נדרשים להסדרה".
עוד הוסיף: "הדבר המעניין ביותר בימים אלה הוא שאפילו לא אחד ממעריציו וחסידיו טורח לעיין בצוואתו. נדמה שאין מי שמעז להביט בעיניו שלו ולראות כיצד הדיקטטור ששלט באיראן 36 שנים, גם לאחר מותו, חסם כל אפשרות לאינטראקציה עם ארצות הברית. אף גורם אופוזיציוני לא היה מצליח להסיר כך את הצל הכבד של מורשתו מעל איראן. הדבר יכול היה להיעשות רק בידי מי שהיו בעבר חסידיו וצייתו לו".
גולש נוסף הצביע על שינוי עמוק עוד יותר במבנה הקול הפוליטי של הרפובליקה האסלאמית: "עשר שנים אני סבור שנפילת הרפובליקה האסלאמית תתחיל באמת ברגע שבו הקול שיוצא מתוכה כבר לא יהיה אחיד אלא כפול. כלומר, כשיישמעו שני קולות שונים, ושניהם ייחשבו לקולה של הרפובליקה האסלאמית. היום הזה הגיע, יקיריי. קחו נשימה עמוקה ותיהנו מצפייה בנפילה".
ההתבטאויות הללו, לצד הניתוחים שמביאה פרלוב, מחזקים את ההערכה כי מאחורי הקלעים מתרחש תהליך של התפוררות הדרגתית במוקדי הכוח באיראן. בעוד בזירה הבינלאומית מוצגת תמונה של עמידות ואף יתרון, השיח הפנימי - כפי שהוא משתקף ברשתות - מצביע על סדקים הולכים ומתרחבים, שעשויים להשפיע באופן דרמטי על המשך ההתנהלות המדינית והצבאית של טהרן בתקופה הקרובה.
התרעות פיקוד העורף