מנגד, לפי אל-אמין, איראן מוכנה לדון בעצירת העשרה ברמות גבוהות לפרק זמן מוגבל, אך אינה מסכימה להפסקה של 20 שנה. בנוסף, היא מוכנה להרחבת מנגנוני הפיקוח הבינלאומיים לאחר התאמות במתקניה, וכן מביעה גמישות מסוימת לגבי העברת האורניום המועשר למדינות כמו סין או רוסיה במתכונת של "פיקדון".
עם זאת, לפי הדיווח, הצד האמריקני לא שלל עקרונית את רעיון דמי המעבר, ואף התקיים דיון על מנגנון אפשרי של ניהול משותף של המעבר הימי, כולל הקמת קרן שאליה יוזרמו ההכנסות, שתנוהל תחת פיקוח אמריקני, בדומה למודל ההכנסות מנפט בעיראק.
בנוגע לחזית הלבנונית, אל-אמין מציין כי גורם בצוות המו"מ האיראני טען כי אחת הבעיות המרכזיות היא שהצד האמריקני שב לשולחן הדיונים מבלי להתייחס להתחייבויות קודמות, ומתייחס לנושאים כאילו נידונים לראשונה.
העמדה של חיזבאללה: לא יהיה ויתור על הנשק
בהתייחסות לנעשה בלבנון, מציין אל-אמין כי חיזבאללה רואה עצמו כבעל זכות להגיב לכל הפרה ישראלית, וכי בכוונתו לממש זכות זו. לדבריו, ההנהגה פועלת לגבש מנגנונים שיאפשרו זאת, באופן שיאפשר גם שליטה על קצב ההסלמה והגנה על אזרחים.
עוד נכתב כי לפי הגישה המובאת, לא ייתכן ויתור על הנשק כל עוד לא תיווצר מציאות ביטחונית חדשה שתבטיח כי תקיפות ישראליות לא יחזרו, בין אם מדובר בפעולות צבאיות, ביטחוניות או חדירות לשטח.