על פי הכתוב, שנשען על התבטאויות מפורום הדיפלומטיה באנטליה, הפער בין ההצהרות הפומביות לבין המתרחש מאחורי הדלתיים הסגורות מעולם לא היה גדול יותר.
מנגד, אם ההסכם מול איראן יתברר כשברירי, ישראל עשויה למצוא את עצמה נאלצת לסגור לפחות חזית אזורית אחת - מה שיהפוך את סוריה למועמדת הטבעית לדה-אסקלציה.
עם זאת, הרטוריקה של אל-שראע חשפה גם קו פרגמטי ברור: דמשק מוכנה לדון בהסדרי ביטחון כשלב ראשון, מתוך הבנה שנורמליזציה מלאה אינה מציאותית כרגע. המטרה הסורית המיידית היא חזרה לקו ההפרדה של 1974, או לחלופין נסיגה ישראלית מהשטחים שנכבשו לאחר ה-8 בדצמבר.
בעוד שבוושינגטון תומכים בגישה ההדרגתית של דמשק, בישראל התמונה הפוכה. על פי אוזקיזילצ'יק, ממשלת נתניהו נגררה לשיחות הללו אך ורק בעקבות לחץ אמריקאי, בעוד שבאופן פרטי היא מעדיפה שלא יהיה הסכם כלל.
נתניהו אף אותת לאחרונה על כוונות להרחיב את האחיזה הישראלית באזור הר החרמון במקום לסגת. הגישה הישראלית הגיעה לשיאה בסבב המשא ומתן האחרון; גורמים בדמשק חשפו כי בעוד שהצד הסורי הביע נכונות לחתום על טיוטת ההסכם שניסחה ארצות הברית, ישראל ביצעה פניית פרסה של הרגע האחרון וחזרה בה.
הגורם המכריע שעשוי לקבוע את עתיד החזית הסורית, מציינים ב"טורקיה היום", הוא התוצאה של משבר ארצות הברית-איראן. אם ישראל תצא מסופקת מתנאיו של הסכם עתידי מול טהרן, היא עשויה לאמץ דוקטרינה של "טורקיה היא הבאה בתור" ולהפנות משאבים לגישה תוקפנית הרבה יותר כלפי דמשק.
מנגד, אם ההסכם מול איראן יתברר כשברירי, ישראל עשויה למצוא את עצמה נאלצת לסגור לפחות חזית אזורית אחת - מה שיהפוך את סוריה למועמדת הטבעית לדה-אסקלציה.