אולם, בראיון נרחב ל'סאנדיי טיימס' הבריטי, סטארמר מתעלם באלגנטיות מהרחשים העוינים במסדרונות ווסטמינסטר ובוחר להתמקד באתגרים האקוטיים באמת של הממלכה המאוחדת.
עם זאת, הוא מכיר בכך שבריטניה ואירופה פיתחו תלות יתר מסוכנת בארצות הברית בתחומי הביטחון, וקורא לבניית אירופה עצמאית וחזקה יותר, אפילו עד כדי בחינת שיתופי פעולה גרעיניים תקדימיים עם צרפת.
ולמרות שרבים במפלגתו איבדו את האמון ביכולתו להנהיג, ולמרות התבוסה המוחצת שצפויה ללייבור בבחירות המקומיות הקרובות ב-8 במאי - רגע שסטארמר מודה שיהיה "מאתגר" - הוא מסרב להכיר במציאות הפוליטית העגומה. כשנשאל האם דרכו הגיעה לסיומה, השיב בשלילה מוחלטת והצהיר כי הוא זה שיוביל את המפלגה בבחירות הכלליות הבאות.
לדבריו, אלו יהיו בחירות גורליות מול מפלגת 'רפורמה' סביב השאלה "מה זה אומר להיות בריטי?". עם ביטחון עצמי שעשוי להיתפס כמנותק לחלוטין מהשטח הבוער, סטארמר מתעקש ש"רוב שקט" במפלגתו עדיין תומך בו בנאמנות, ומסכם: "אני חושב שאנחנו יכולים לנצח".