מ-40 מדינות באפריקה ואירופה, חלקן ללא קשר דיפלומטי עם ישראל, התכנסו כ-100 רבנים ושלוחי חב"ד באי היווני לוועידת פסגה אסטרטגית המשימה: להגיע ליהודים המסתתרים מפחד האנטישמיות הגואה ולהחיות קהילות שנמחקו בשואה | "היום האתגר הוא למצוא את מי שחושש להזדהות".
בזמן שתיירי העולם נוהרים לסמטאות הציוריות של מיקונוס בחיפוש אחר השקיעה המושלמת או המסיבה הבאה, בלב האי התחוללה בימים האחרונים ועידה מסוג אחר לגמרי. תחת אבטחה ודיסקרטיות מתבקשת, התכנסו למעלה מ-100 רבנים ושלוחי חב"ד מ-40 מדינות באירופה ואפריקה לכינוס אזורי יוצא דופן, שנראה כמעט כניגוד מוחלט לאווירת החופש המקומית.
במבט ראשון, זה יכול היה להיראות כעוד מפגש רבני שגרתי, אלא שהרכב המשתתפים מספר סיפור מורכב בהרבה. בין היושבים בחדר ניתן היה למצוא רבנים שהגיעו ממדינות באפריקה ובמזרח אירופה שאין להן קשר דיפלומטי עם מדינת ישראל חלקן אף עוינות אותה בגלוי בפורומים בינלאומיים. עבורם, הפעילות היהודית היא מבצע לוגיסטי ותודעתי יומיומי.
"לפצח" את חומת הפחד
הנושא המרכזי שריחף מעל שולחנות הדיונים היה "מסך הברזל" החדש – לא זה האידיאולוגי של המאה הקודמת, אלא זה הרגשי והביטחוני שיצרה האנטישמיות המודרנית. מאז אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיהם, מדווחים השלוחים על תופעה מדאיגה: יהודים שבוחרים "להיעלם".
"היום, האתגר הוא לא רק להקים מוסדות מפוארים, אלא למצוא את היהודים שמסתתרים", שיתף אחד הרבנים הפועל במדינה מוסלמית באפריקה. "אנשים מורידים מזוזות, מצניעים שרשראות מגן דוד וחוששים להגיע לבתי הכנסת. המשימה שלנו היא לפצח את חומת הפחד הזו". הרבנים דנו בדרכים יצירתיות להגיע לאותם יהודים, תוך בניית קהילות חסינות שמסוגלות לספק לא רק שירותי דת, אלא גם תחושת ביטחון פיזי וקהילתי.
מבית חב"ד קטן לאימפריה של חינוך
הלו"ז בוועידה היה אינטנסיבי, בסגנון שמזכיר ועידות עסקיות של חברות Fortune 500. הרב מנחם קוטלרסקי ממרכז חב"ד העולמי, הדמות שעומדת מאחורי מערך ניהול הכינוסים האזוריים, העביר סדנאות מקצועיות על בניית תשתיות ארוכות טווח. המסר שלו היה חד: להפוך כל נקודה יהודית קטנה למרכז עוצמתי של חינוך וזהות.
לצד שיעורי תורה אל תוך הלילה עם הרב מנחם גלוכובסקי, נערכו הרצאות בסגנון TED. השלוחים הציגו רעיונות טכנולוגיים וחברתיים לקירוב לבבות, כאשר בין המרצים בלט הרב אפרים מינץ, ראש המכון התורני העולמי (JLI), שהגיע במיוחד מניו יורק כדי להעניק כלים פדגוגיים מודרניים לרבני הקהילות.
היום שאחרי: להחיות את השממה
אחד מרגעי השיא המרגשים נרשם בדיון על "היום שאחרי" בקהילות שחוו מחיקה רוחנית ופיזית בשואה. רבנים הפועלים בערים שבהן לא נשמע קול תפילה במשך שמונים שנה סיפרו על הניסיונות להשיב את החיים לבתי כנסת נטושים. "אנחנו לא רק עוסקים בשימור", אמר אחד המשתתפים ביציאה ממעמד ההצדעה שחתם את האירוע, "אנחנו בונים כאן את העתיד של העם היהודי במקומות שאף אחד לא האמין שיש להם עתיד".
הכינוס במיקונוס הוא חלק מסדרת ועידות אזוריות שנערכות ברחבי העולם, אך נראה שהמיקום שנבחר – אי של חופש בלב הים התיכון – רק הדגיש את חשיבות המסר: מול האנטישמיות והפחד, התשובה היהודית היא נוכחות גאה, בניית קהילות והגעה לכל יהודי, גם אם הוא נמצא מעבר למסך של שתיקה.