"לא, הוא לא נקבר. זו האמת", אמר עכאשה. "הם לא יודעים איך לקבור אותו, הם מפחדים לקבור אותו. למה? כי כמובן צריך ללוות את הלוויה שלו - הרי זה המנהיג הרוחני, ולכן מדובר באירוע רוחני".
לדבריו, החשש המרכזי הוא מהתקהלות של בכירים ותומכים סביב ההלוויה. "כולם צריכים להיות שם, ולכן הם מפחדים מהנוכחות שלהם, כדי שלא יקרה להם משהו", אמר. מיד לאחר מכן תקף את הסתירה, לטענתו, בין המסרים הרשמיים לבין ההתנהלות בפועל: "אבל הם אומרים: אנחנו מנצחים. מי? הם אומרים שאנחנו מנצחים. אז אם הם מנצחים - למה הם מפחדים לקבור אותו? המנצח כבר היה קובר אותו מזמן".
"טהראן הרוסה, קום, ועוד מספר ערים איראניות"
עכאשה לא חסך בביקורת על מי שמקבלים את הנרטיב הזה, ואמר כי "את הדברים האלה יכולים להאמין רק חולי נפש". לדבריו, הבעיה רחבה יותר ונוגעת לאופן שבו רגשות מחליפים חשיבה רציונלית. "לצערנו, הפכנו את הרגש לשכל. וכאשר הופכים את הרגש לשכל - אומות מתנוונות. זה לא עובד. חייב להיות שכל, חייב להיות היגיון, חייבת להיות מחשבה".
בהמשך דבריו טען עכאשה כי האדם נבדל מבעלי החיים לא בעצם קיומו של שכל, אלא ברמת התבונה שלו. "גם לבעל חיים יש שכל, אדוני", אמר. "אבל במה אלוהים הבדיל את האדם מבעל החיים? בדרגת האינטליגנציה של השכל הזה. לשניהם יש שכל, אבל השאלה היא דרגת האינטליגנציה".
מכאן חזר עכאשה לביקורת על איראן ותומכיה. "איך בעלי דרגת אינטליגנציה כזו לא חושבים על אדם שלא נקבר כבר חודשיים? שמו אותו במקרר, או שאני לא יודע איפה שמו אותו - ומדברים על ניצחון. אם הם מנצחים, היו קוברים אותו שוב ושוב". בסיום דבריו הצביע עכאשה על ההרס באיראן כראיה, לדבריו, לפער בין הכרזות הניצחון לבין המציאות בשטח. "טהראן ההרוסה, קום, ועוד מספר ערים איראניות - אני לא זוכר עכשיו את השמות - הרוסות", אמר בציניות. "זו תוצאת הניצחון".
התרעות פיקוד העורף