המהלך נועד להעביר את האתר משלב הפיילוט לייצור תעשייתי מלא, מתוך יעד שאפתני להפוך את טורקיה לאחת מחמש היצרניות המובילות בעולם בתחום זה.
נכס אסטרטגי ברמה עולמית נמצא בידיים של טורקיה
"ביליקובה הוא פרויקט שהעולם כולו נושא אליו עיניים", אמר בייראקטר והדגיש כי מדינתו נכנסת כעת לליגה תחרותית ויוקרתית הרבה יותר בשוק חומרי הגלם. על פי הדיווחים בסוכנות הידיעות הטורקית "אנאדולו" (AA), ההשקעה תכסה הקמה של שלושה מתקנים מרכזיים, ועם סיום הפרויקט הוא צפוי לייצר קרוב ל-1,500 מקומות עבודה חדשים, מה שיחזק את מעמדה של העיר אסקשהיר כמרכז תעשייתי וכרייתי מוביל במדינה.
טורקיה במקום סין
בייראקטר ציין כי הממשל באנקרה מסמן שינוי אסטרטגי במדיניות הכרייה שלו, עם דגש על יצירת ערך מוסף מקומי ולא רק על ייצוא גולמי. "אסור לנו להגביל את עצמנו רק לחומרי גלם. אנחנו חייבים להפוך אותם למוצרי ביניים ולמוצרים סופיים", הבהיר השר. המטרה היא לייצר במקום תחמוצות מתכת ומוצרים מתקדמים אחרים, כאשר המפעל בביליקובה עתיד לייצר לראשונה שבעה יסודות נדירים שונים.
במקביל לפיתוח התעשייתי, בייראקטר הבהיר כי פגיעה בטבע אינה עומדת על הפרק. הוא הדגיש כי פעולות הכרייה יתבצעו תחת הקפדה יתרה על תקנים סביבתיים מחמירים ועל בטיחות העובדים.
הצעד הטורקי מסתמן כמהלך גיאופוליטי שעשוי לשנות את מפת שרשראות האספקה העולמיות. בעידן שבו מדינות המערב מחפשות חלופות על מנת להפחית את התלות המוחלטת בסין, טורקיה עשויה לנצל את המאגר העצום כדי להעניק לעצמה מנוף כלכלי ומדיני רב-עוצמה בזירה הבינלאומית.
לראשונה, ישראל נכנסת לתחום המינרלים הקריטיים
הממשלה אישרה פה אחד את הצעת שר החוץ גדעון סער לקידום האינטרסים האסטרטגיים של ישראל בתחום, שנחשב כיום לאחד הצירים החשובים ביותר בתעשיות המתקדמות בעולם.
במסגרת ההחלטה יוקם צוות בין־משרדי בראשות מנכ"ל משרד החוץ, ובהשתתפות נציגי משרדי הביטחון, האוצר, האנרגיה, הכלכלה, המדע, הגנת הסביבה, המל"ל, רשות הבינה המלאכותית ורשות החדשנות. הצוות יגבש בתוך 120 יום המלצות שיבטיחו את צורכי התעשיות הישראליות ויבחנו כיצד להפוך את ישראל לשחקן משמעותי בזירה הזו.
ההחלטה מטילה על משרד החוץ להוביל משא ומתן עם ארצות הברית ועם מדינות נוספות לגיבוש הסכמי שיתוף פעולה בתחום המינרלים הקריטיים. מדובר במשאבים חיוניים לתעשיות האלקטרוניקה, הבינה המלאכותית, כלי הרכב החשמליים ותעשיות ביטחוניות.
ברקע המהלך עומדים הביקוש העולמי הגובר למינרלים הקריטיים, הריכוזיות הגבוהה בשוק והקושי להבטיח שרשראות אספקה יציבות. בישראל מעריכים כי המדינה תוכל להציע פתרונות מדעיים וטכנולוגיים שיסייעו בהבטחת אספקה וייצור של מינרלים, ובמקביל להפחית תלות במקורות ריכוזיים ולמנוע שימוש במשאבים אלה ככלי לחץ כלכלי ומדיני.
בחודש פברואר ייצג סער את ישראל בוועידת המינרלים הקריטיים בוושינגטון, בהובלת מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו. בוועידה הוכרזו צעדים להתמודדות עם כשלים בשרשראות האספקה, כחלק מתוכנית אסטרטגית רחבה של הממשל האמריקני ובשיתוף פעולה בינלאומי של עשרות מדינות והמגזר הפרטי.
שר החוץ גדעון סער אמר: "ישראל מתייצבת לצד ארה״ב בהתמודדות עם אתגר גלובלי זה. נפעל לייצר ערכיות ישראלית בזירה אסטרטגית זאת".
התרעות פיקוד העורף