לדברי פתחי, הממצאים החדשים מסייעים לשרטט מחדש את מפתה העירונית של אלכסנדריה הקדומה, ומדגישים את מאמציה של מצרים לשמר את המורשת הארכיאולוגית שלה גם במסגרת פרויקטים של פיתוח. בכך, לדבריו, נשמר האיזון בין הגנה על אתרי מורשת לבין קידום תוכניות פיתוח בנות קיימא.
עוד ציין עבד אל-באדי כי רצפות הפסיפס שהתגלו באתר נעשו בכמה טכניקות עיטור שונות, משיבוץ אבני פסיפס קטנות וצבעוניות ועד ריצוף בלוחות שיש ואבן בדגמים גיאומטריים. לדבריו, המגוון הזה מעיד על עושר אמנותי ועל השפעות שונות שפעלו באלכסנדריה בתקופות התלמית והרומית.
על פי ההערכות, תוצאות החפירה מחזקות את האפשרות שהאזור היה חלק מהמרחב העירוני שבתוך חומות אלכסנדריה עד התקופה הביזנטית, לפני שמעמדו דעך בעקבות שינויים בתכנון העירוני.
לצד השרידים האדריכליים, התגלו באתר גם ממצאים ניידים רבים, בהם פסלי שיש של אלים כמו בכחוס ואסקלפיוס, פסל חסר ראש שמזוהה ככל הנראה עם מינרווה, מטבעות, מנורות, כלי חרס ושברי אמפורות חתומות. הממצאים הללו מצביעים על פעילות מסחרית ותרבותית ענפה, ועל קשריה של אלכסנדריה העתיקה עם מרחב הים התיכון.
התרעות פיקוד העורף