"אבל אנחנו בתהליך שבו אבו דאבי מנסה להגדיר מחדש את גורלה קדימה. היא נמצאת במשבר עצום, אולי המשבר הגדול ביותר בהיסטוריה הצעירה שלה". לדבריו, הנחות יסוד שעליהן נשענה אבו דאבי במשך עשרות שנים — ביחס לשכנים, לשותפים, לארצות הברית ולמעצמות — התערערו. "זה זמן של חשבון נפש שבו איחוד האמירויות מנסה להחזיר לעצמה שליטה על גורלה", אמר.
לדברי קריג, באבו דאבי אומרים כיום בפומבי כי "הכול נמצא בבחינה". לדבריו, "כל מערכת יחסים נמצאת בבחינה. הם באמת בוחנים את התועלת של החברות בארגונים האלה לביטחון שלהם". הוא תיאר את אבו דאבי כמדינה הפועלת באופן מקיאווליסטי וממוקד אינטרסים. "זו מדינה שבונה את עצמה סביב אינטרסים לאומיים. אבל חשוב להבין: לא רק אינטרסים של איחוד האמירויות, אלא אינטרסים של אבו דאבי".
יגה הערבית ועם ארגון שיתוף הפעולה האיסלאמי, אך הסתייג באשר למועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ. "ה-GCC מחוץ לתחום כרגע", אמר. לדבריו, אין היגיון בניתוק קשרים עם שכנים קרובים שחולקים גבולות, היסטוריה, שפה, שבטים, משפחות ודת. עם זאת, הוא סבור כי אבו דאבי יכולה להוריד את רמת המחויבות שלה למסגרת הזו — למשל לשלוח נציגים בדרג נמוך יותר לפסגות, או להימנע מהצטרפות להודעות משותפות.
קריג הדגיש כי אינו צופה ניתוק יחסים בין סעודיה לאיחוד האמירויות. לדבריו, הרב־צדדיות במפרץ נחלשה כבר מזמן, במיוחד מאז החרם על קטאר ב־2017, והקשרים בין מדינות המפרץ מתנהלים במידה רבה בערוצים דו־צדדיים.
"המודל האמירותי מול וושינגטון הוא ניסיון לחקות את הלובי הישראלי"
לדברי קריג, אחת מנקודות החיכוך הפנימיות בתוך איחוד האמירויות נוגעת למדיניות מול איראן. הוא טען כי אבו דאבי מאמצת קו תקיף יותר, המבוסס על הרתעה, כוח ושיתוף פעולה אפשרי עם ישראל — במקום ניסיון להגיע לפתרון רב־צדדי ומוסכם. לדבריו, קו כזה אינו בהכרח תואם את האינטרסים של דובאי, שלה מסורת מסחרית ופתוחה יותר. "יש חיכוך פנימי", אמר, "אבל אבו דאבי מכתיבה בסופו של דבר את התנאים". קריג תיאר את המדיניות הזו כחלק מתרבות אסטרטגית רחבה יותר של אבו דאבי: פחות פשרה, יותר התעקשות, ונטייה "להכפיל את ההימור" גם מול לחץ אזורי או בינלאומי.
"אני חושב שהמודל האמירותי מול וושינגטון הוא ניסיון לחקות את הלובי הישראלי", אמר. לדבריו, מקור כוח מרכזי של ישראל, לצד תחום הטכנולוגיה, הוא רשת ההשפעה שבנתה בוושינגטון והשפעתה על קבלת ההחלטות האמריקנית במזרח התיכון. קריג הזכיר את שנת 2006 כנקודת מפנה, כאשר חברת DP World מדובאי נתקלה בהתנגדות קשה בארצות הברית סביב רכישת פעילות נמלים. לדבריו, האמירתים הבינו אז שהם נתפסים בארצות הברית כ"עוד מדינה מוסלמית" או "עוד מדינה מזרח־תיכונית" — והחליטו לשנות את התדמית.
לדבריו, משם צמחה תפיסת "החריגות האמירתית": ניסיון להציג את איחוד האמירויות כמדינה ערבית ומוסלמית שונה, מודרנית, טכנוקרטית וקרובה יותר למערב.
הסכמי אברהם: "לא היו על שלום ולא על הפלסטינים"
בהתייחס להסכמי אברהם, קריג טען כי מבחינת אבו דאבי, הסוגיה הפלסטינית לא עמדה במרכז. לדבריו, בעידן מוחמד בן זאיד, העניין הפלסטיני הפך לשולי מבחינת האינטרס הלאומי של אבו דאבי. "הסכמי אברהם לא היו על שלום ולא היו על הסוגיה הפלסטינית", אמר. "הם היו על אינטרס לאומי — מה אבו דאבי יכולה להרוויח מגישה לישראל, למגזר הטכנולוגי שלה, לרשתות המודיעין שלה באזור ולטכנולוגיות המודיעין שלה".
לדבריו, מדובר בברית המבוססת על אינטרסים, ולא בברית אידיאולוגית מלאה. עם זאת, הוא ציין כי קיים רכיב אידיאולוגי משותף: התנגדות לאסלאם פוליטי וחשדנות כלפי החברה האזרחית הערבית. קריג אמר כי במהלך המלחמה בעזה, האמירתים הציגו את עצמם בפני הממשלים האמריקניים כמדינה הערבית היחידה שיכולה לסייע באופן מעשי בשל קשריה עם ישראל. לדבריו, הם סיפקו סיוע הומניטרי לעזה, אך במקביל לא השתמשו במנוף שהיה להם מול ישראל כדי לעצור את פעולותיה.
"לא הייתי אומר שהם היו שותפים למה שישראל עשתה", אמר. "הם בהחלט לא השתמשו במנוף שהיה להם מול ישראל כדי לעצור את ישראל מלעשות את מה שהיא עושה. וזה כשלעצמו בעייתי מאוד".
קריג העריך כי שיתוף הפעולה בין איחוד האמירויות לישראל יעמיק גם בזירות נוספות, וכי נבנית ברית בין איחוד האמירויות לישראל, אולי לצד ארצות הברית. לדבריו, אבו דאבי תמשיך בכך כל עוד היא סבורה שהדבר משרת את האינטרסים שלה.
החשש הסעודי: פיצול המפרץ משרת את ישראל
קריג הזהיר כי ההעמקה ביחסי איחוד האמירויות וישראל עלולה ליצור קרעים עמוקים יותר בין מדינות המפרץ. לדבריו, לישראל יש היסטוריה ארוכה של מדיניות "הפרד ומשול" בעולם הערבי, ופיצול המפרץ עשוי לשרת אינטרס ישראלי.
לדבריו, בשנים האחרונות נראה המפרץ כגוש מאוחד יחסית בוושינגטון, דבר שאיים על הלובי הישראלי. "עבור הישראלים, מועיל מאוד לחלק את המפרץ", אמר. לדבריו, איחוד האמירויות משחקת תפקיד בתהליך הזה משום שהיא מונעת מאינטרסים קצרי טווח.לדבריו, זו בדיוק הסכנה שסעודיה מזהה כעת, ולכן בריאד עשויים לומר: "מספיק, צריך לדחוף חזרה".
התרעות פיקוד העורף