החנויות ריקות מקונים
לדברי גורמים בענף, הפגיעה הקשה נובעת משילוב של משבר כלכלי, ירידה חדה בתיירות והחרפת המתיחות האזורית. כ-90% מהשוק המקומי נשען בעבר על תיירים זרים, אולם זרם המבקרים כמעט ונעלם לחלוטין. "יש חנויות שלא מצליחות לבצע אפילו מכירה אחת במשך שבוע", סיפר תסמים גאטה. "אחרי הוצאות בסיסיות כמו מזון ודיור, לאנשים לא נשאר כסף לרכישת שטיחים או עבודות יד".
מקריסה איטית להתרסקות מוחלטת
ענף השטיחים האיראני החל להיחלש כבר לפני עשרות שנים. בשנות ה-90 נחשב התחום לאחד ממנועי הייצוא המרכזיים של המדינה, עם הכנסות של יותר מ-2 מיליארד דולר בשנה. אלא שמאז החלה ירידה עקבית, שנגרמה בין היתר בעקבות סנקציות אמריקאיות, מגבלות סחר, היחלשות הביקוש בעולם ותחרות גוברת מצד מדינות כמו הודו, טורקיה, סין ופקיסטן.
הנתונים ממחישים את עומק המשבר: בשנת 2017 עמד יצוא השטיחים האיראני על כ-426 מיליון דולר, אך עד 2024 צנח לפחות מ-40 מיליון דולר בלבד.
אלפי אורגים נטשו
גם כוח האדם בענף הצטמצם בצורה דרמטית. במחוז פארס בלבד ירד מספר האורגים מכ-6,000 בשנת 2018 לכ-1,000 בלבד כיום - ירידה של כ-80%.
בענף מתארים מציאות קשה במיוחד עבור נשים בכפרים, שמשקיעות חודשים ארוכים באריגת שטיחים תוך מימון חומרי הגלם וניהול משק הבית, אך בסופו של דבר מתקשות למצוא קונים. "כאשר אין מכירות, האורג פשוט לא יכול להמשיך לעבוד", אמר תסמים גאטה.
התקווה: מכירות אונליין ושווקים חדשים
בנוסף, באיראן מנסים לקדם מכירות דיגיטליות דרך פלטפורמות בינלאומיות כמו Etsy ו-eBay, בתקווה להגיע ישירות לצרכנים ברחבי העולם: "הדיגיטליזציה היא לא רק כלי מכירה, אלא דרך לשמור על הענף בחיים בתקופות של משבר".
התרעות פיקוד העורף