אלא שהמשבר הפוליטי הוא רק חלק מהתמונה. כלכלת טורקיה סובלת ממילא מחולשה עמוקה, וכעת היא נפגעת גם מהמלחמה באיראן ומהסגירה האפקטיבית של מצרי הורמוז. טורקיה תלויה בייבוא של סחורות חיוניות לתעשייה ולחקלאות, ובהן דשנים, גז טבעי ונפט. העלייה במחירי האנרגיה והמזון מגבירה את הלחץ על הלירה ועל יתרות המט"ח של המדינה.
החלטת בית המשפט להשעות זמנית את אוזל ובכירים נוספים ב-CHP התבססה על טענות לאי-סדרים בבחירות הפנימיות במפלגה בשנת 2023. אוזל מכחיש את הטענות והודיע כי ייאבק בהחלטה. במקביל, כמאל קיליצ'דראולו, מנהיג המפלגה לשעבר שהפסיד לארדואן בבחירות לנשיאות ב-2023, נערך לשוב לתפקיד - למרות זעם נרחב בקרב חלק גדול מבסיס המפלגה.
הפסיקה היא חלק משרשרת מהלכים נגד ה-CHP, שהתחזק מאוד בשנים האחרונות. המפלגה זכתה בערים מרכזיות בבחירות המקומיות ב-2019, כולל איסטנבול ואנקרה, ובבחירות המקומיות ב-2024 אף זכתה בשיעור הקולות הגבוה ביותר במדינה. הצלחות אלו הפכו אותה לאיום הפוליטי המרכזי על ארדואן.
עיתוי הפסיקה נגד ראש האופוזיציה מתפרש בטורקיה כרמז לכך שארדואן עשוי להקדים את הבחירות כבר לסתיו הקרוב, הרבה לפני המועד הרשמי במאי 2028. לפי ההערכות, הוא מעוניין להתמודד מול אופוזיציה מפולגת ומבולבלת, ובמקביל לעקוף את המגבלות החוקתיות שמונעות ממנו להתמודד לכהונה נוספת.
בינתיים, ארדואן מסתמך גם על שתיקת בעלות הברית המערביות. ממשל טראמפ לא הגיב בחריפות, והתגובה האירופית הייתה מתונה. דובר האיחוד האירופי הסתפק באמירה כי ביטול בחירתו של אוזל מעורר שאלות על שלטון החוק, זכויות יסוד, פלורליזם דמוקרטי ועצמאות מערכת המשפט.
מיקומה האסטרטגי של טורקיה, תעשיית הביטחון המתפתחת שלה ומעמדה בתוך נאט"ו מעניקים לארדואן מרחב תמרון רחב מול המערב, במיוחד בעיצומו של משבר איראן. אולם בתוך המדינה, השילוב בין קריסת האמון הדמוקרטי, המתקפה על האופוזיציה, יוקר המחיה והלחץ על הלירה מציב אותו בפני משבר עמוק במיוחד.
בשלב זה, ארדואן עדיין עשוי להרוויח מהכאוס: בסקרים הוא משפר עמדות מול יריביו, בין היתר משום שחלק מהציבור רואה בו מנהיג יציב בתקופה סוערת. אך ככל שהמשבר הכלכלי מתעמק והמלחמה באיראן ממשיכה לטלטל את האזור, גם מנופי הכוח של הנשיא הטורקי הולכים ונשחקים.
התרעות פיקוד העורף