פועלי בניין מהודו וחקלאים ממצרים: יוון מנסה לפתור את המשבר הדמוגרפי

ראש ממשלת יוון מזהיר ממשבר דמוגרפי חמור וחושף: המדינה תביא עובדים זרים מהודו וממצרים כדי להתמודד עם המחסור בידיים עובדות, לצד ניסיונות להחזיר יוונים משכילים מחו"ל

אלי לאון צילום: פרטי
עקבו אחרינו
דגל יוון ודגל האיחוד האירופי
דגל יוון ודגל האיחוד האירופי | צילום: רויטרס
3
גלריה

בריאיון לרשות השידור היוונית, שרטט מיצוטאקיס תמונה כנה ונטולת אשליות של מציאות שבה תמריצים כלכליים אינם מספיקים כדי לשנות את מאזן הילודה, וחשף את האסטרטגיה הממשלתית להתמודדות עם המחסור בידיים עובדות, על רקע התאוששות הכלכלה היוונית.

"אף מדינה באירופה לא פתרה את הבעיה מהשורש"

"אני חושש שאין כיום אף מדינה באירופה שבאמת התמודדה עם הבעיה הדמוגרפית מהשורש", הודה מיצוטאקיס בגילוי לב נדיר. הוא הפנה זרקור למדינות מערביות אחרות שניסו לפתור את המצוקה, אך ללא הצלחה יתרה. "אתם רואים מדינות עם מדינת רווחה מפותחת מאוד, כמו מדינות סקנדינביה, ועדיין הן מתמודדות עם בעיות דומות של הזדקנות אוכלוסייה וילודה נמוכה".

מיצוטאקיס לא חסך בביקורת מרומזת גם על מודלים שניסו לכפות פתרונות בכוח הכסף, והביא כדוגמה את הונגריה. "הונגריה הוציאה סכומי כסף אדירים על מדיניות דמוגרפית, בין היתר מסיבות פוליטיות, והיא נכשלה בגדול. בפועל, נרשמה שם עלייה קטנה בילודה למשך שנה אחת בלבד, ולאחר מכן המספרים חזרו שוב למגמת ירידה ברורה".

ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס
ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס | צילום: רויטרס

מבריחת מוחות לשיבה הביתה של הכישרונות

למרות התמונה הדמוגרפית הקודרת, ראש הממשלה הציג נקודת אור משמעותית הנוגעת לשוק העבודה ולהון האנושי המקומי. לאחר שנים קשות שבהן שיעור האבטלה עמד על 18%, התגאה מיצוטאקיס כי הוא צנח כיום ל-8% בלבד וממשיך לרדת. בהתאם, תופעת "בריחת המוחות" שאפיינה את יוון בשנות המשבר, משנה סוף סוף כיוון.

"הצלחנו להפוך את המגמה, והמספרים של השנים האחרונות מראים זאת בבירור", קבע. "חברות גדולות מחפשות כעת באופן פעיל קורות חיים חזקים של יוונים השוהים בחו"ל, מכיוון שהם רוצים לחזור למולדתם". לדבריו, הממשלה עודדה זאת באמצעות תמריצי מס ממוקדים לתושבים חוזרים - תמריצים שהורחבו לאחרונה גם למגזר הציבורי.

כדוגמה, הוא ציין יריד תעסוקה גדול ומוצלח שנערך לאחרונה בלונדון, ומשך אליו חברות בינלאומיות ואנשי מקצוע יוונים רבים המבקשים לשוב הביתה. בנוסף, הוא ציין שהתפתחות הבינה המלאכותית עתידה לייעל את העבודה ולסייע בפריון, אך היא לבדה לא תוכל לפתור את כל החוסרים הפיזיים בשוק.

פועלים מהודו בישראל
פועלים מהודו בישראל | צילום: משרד הבינוי והשיכון

פועלי בניין מהודו וחקלאים ממצרים

שובם של המשכילים וההתקדמות הטכנולוגית, מסתבר, אינם פותרים את המחסור החריף בעובדי כפיים. "אנו רואים מחסור במגזרים ובענפים ספציפיים של הכלכלה שלנו - מחסור שקשה מאוד לכסות בעזרת כוח אדם מקומי בלבד", הסביר ראש הממשלה.

הפתרון הממשלתי מתבסס על מדיניות הגירה מוסדרת, תכליתית וחוקית לחלוטין, שתיעשה בתיאום מול המגזר הפרטי. "סביר מאוד להניח שבמגזרים מסוימים נצטרך - ונוכל - להביא עובדים מחו"ל", אמר. "אם נבחר, למשל, להביא עובדי חקלאות ממצרים או פועלי בניין מהודו, נעשה זאת אך ורק באמצעות הסכמים בילטרליים מאורגנים בין המדינות".

מיצוטאקיס הדגיש את ההבדל התהומי בין מדיניות זו להגירה בלתי חוקית, והעביר מסר תקיף שנועד להרגיע את הציבור השמרני: "מבריחי מהגרים לעולם לא יחליטו מי ייכנס לארצנו. אף אחד לא ייכנס ליוון באופן לא חוקי. אנחנו נהיה אלה שנבחר את מי להכניס בהתאם לצרכים האמיתיים של הכלכלה שלנו".

תגיות:
האיחוד האירופי
/
מצרים
/
עובדים זרים
/
יוון
/
הודו
/
הגירה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף