הסכמי אברהם, שנחתמו המקור בשנת 2020 בתיווך אמריקאי בין ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, נועדו לנרמל את היחסים הדיפלומטיים באזור ולהעמיק את בידודה של טהרן. אולם, המציאות הגיאופוליטית השתנתה באופן דרמטי, והניסיון של טראמפ לקשור בין הסכמי שלום אזוריים רחבים לבין הסדר מול איראן נתקל בהתנגדות נחרצת.
גורמים דיפלומטיים שצוטטו ב"וול סטריט ג'ורנל" מבהירים כי בריאד לא ימהרו להיענות לקריאותיו של הבית הלבן. הממלכה הסעודית דבקה בעמדתה המסורתית והעקבית, לפיה נורמליזציה רשמית עם ירושלים תתאפשר אך ורק אם יוצג נתיב ברור, מוגדר ובלתי הפיך להקמת מדינה פלסטינית עצמאית.
במקביל לסעודים, גם מצדה של דוחא נשמעים קולות ברורים המצננים את ההתלהבות האמריקאית. גורמים רשמיים בקטאר הבהירו במפורש לעיתון האמריקאי כי נכון לעכשיו, אין למדינה כל כוונה או תוכנית קונקרטית להצטרף להסכמי אברהם.
לפי אותם גורמים קטארים, כל מעורבות או שיח עתידי של דוחא מול ישראל יתמקדו בראש ובראשונה במציאת פתרון לבעיה הפלסטינית. חזית הסירוב המשותפת של המדינות המשפיעות ביותר במפרץ מדגישה את הפער העמוק שנותר בין השאיפות של הממשל בוושינגטון לבין המציאות המורכבת בשטח.