בין האימהות שהגיעו לחשוף את סיפורן בלב הבירה הצרפתית נמצאות סיגל שטיינר מנצורי, שאיבדה את שתי בנותיה, רויה ונורל, במסיבת הנובה; קאטי זוהר, אזרחית צרפת שבתה בר זוהר נרצחה באותו טבח; ומיכל פרנקל ביטון, שבתה מאיה ביטון נרצחה גם היא בנובה, והותירה אחריה משפחה מרוסקת בצרפת ובישראל.
"לא נשכח, אך גם לא נישבר"
"תערוכת ‘חיבוק אחרון’ היא עדות אנושית חיה לכאב ולאהבה, אך היא גם עדות ליכולת של עם שלם לבחור ברוח גם ברגעים הקשים ביותר", אמר סגל בנאומו בפריז. הוא ציטט את דוד בן גוריון, "לא בכוח ייבנה העם, אלא ברוחו", והדגיש כי הרוח הזו אינה מוגבלת לגבולות ישראל: "היא פועמת כאן, בלב הקהילות היהודיות בפריז, שמוכיחות שאנחנו לב אחד וגורל אחד".
דרך עדשתה של פאר, הצופה נחשף לקשר שלא ניתן לניתוק – אותו קשר שגם הזוועות של ה-7 באוקטובר לא הצליחו למחוק. בתערוכה זו, הזיכרון הופך לחיבוק, והכאב הופך לעדות שקטה אך צורמת, המזכירה לכל מי שחולף בין התמונות בפריז: האהבה גדולה מכל מלחמה.