בשבוע שעבר פנתה מלוני בכתב לנציבות האירופית וביקשה הקלה בכללי הגירעון והחוב של האיחוד. לדבריה, אם בריסל תאפשר גמישות תקציבית רק לצורכי ביטחון וחימוש, ולא תאפשר לאיטליה להגן גם על משקי הבית והעסקים מפני משבר האנרגיה, הממשלה ברומא תתקשה להשתמש בהלוואות. "אנחנו לא יכולים לומר לאזרחים שהכסף מיועד רק להגנה", אמרה מלוני בריאיון ביום חמישי. "אם לא נוכל לתת תשובות לאזרחים ולעסקים מול המשברים, אנחנו מסתכנים בכך שלא יישאר לנו דבר להגן עליו במדינה הזו".
אלא שהאיום של מלוני עורר התנגדות מצד שר ההגנה קרוסטו, ממייסדי מפלגת "האחים של איטליה" ומי שכיהן בעבר כנשיא פדרציית חברות התעופה, הביטחון והאבטחה של איטליה. קרוסטו דחה בחריפות את הטענה כי השקעה בביטחון באה על חשבון הציבור. "כל מי שחושב שהשקעה בביטחון היא בזבוז של משאבי ציבור עושה חישוב שגוי ואינו מסתכל על הדברים מנקודת המבט הנכונה", אמר ביום רביעי. "כל מי שאינו מסכים עם הצורך לבנות מערך הגנה חזק פועל, גם אם שלא במודע, נגד איטליה ונגד עתיד ילדינו".
לפי דיווח בעיתון "איל מסאג'רו", הנחשב מקורב לממשלה, מלוני וקרוסטו קיימו ביום רביעי "עימות זועם" סביב ההלוואות הביטחוניות של האיחוד וסביב סדרי העדיפויות הרחבים יותר של תקציב המדינה. לשכתה של מלוני ומשרד ההגנה האיטלקי לא מסרו תגובה מיידית לדיווח.
המיליארדים של אירופה והמלכוד של רומא
איטליה הגישה בקשה לקבלת הלוואות בריבית נמוכה בהיקף של 15 מיליארד אירו במסגרת תוכנית SAFE של האיחוד האירופי, שנועדה לשדרג את צבאות אירופה ולממן רכישת מערכות נשק חדשות. הקרן, שהיקפה הכולל עומד על 150 מיליארד אירו, הוקמה בעקבות מלחמת רוסיה באוקראינה, בין היתר על רקע הביקורת האמריקאית שלפיה מדינות אירופה אינן משקיעות מספיק בביטחונן העצמי.
האיחוד האירופי כבר החריג חלק מהוצאות הביטחון מכללי המשמעת התקציבית שלו, המגבילים את הגירעון התקציבי ל-3% מהתוצר ואת החוב הציבורי ל-60% מהתוצר. אלא שמצבה של איטליה מורכב במיוחד: הגירעון שלה צפוי להגיע השנה ל-3.1% מהתוצר, בין היתר בשל עלויות החזר גבוהות על החוב העצום שלה, שצפוי לטפס ל-138.5% מהתוצר.
יוקר המחיה מול תקציב הביטחון
הלחץ על ממשלת הימין של מלוני גובר לקראת הבחירות הכלליות הצפויות בשנה הבאה, כאשר הכלכלה האיטלקית מתקשה להתמודד עם מחירי אנרגיה גבוהים, בין היתר בעקבות המלחמה באיראן. התוצר האיטלקי צמח בשנה שעברה ב-0.5% בלבד, וצפוי להישאר בקצב דומה גם השנה ובשנה הבאה.
מאז אמצע מרץ הוציאה רומא יותר ממיליארד אירו על הפחתות "זמניות" במס הבלו על הדלק, שאמורות לפוג ב-6 ביוני. קרן המטבע הבינלאומית מתחה השבוע ביקורת על הצעדים הללו, וטענה כי הסיוע התקציבי של איטליה חולק באופן רחב מדי וכי רמת החוב של המדינה "גבוהה מדי".
"צעדים שנועדו למתן את השפעת העלייה במחירי האנרגיה צריכים להיות ניטרליים מבחינה תקציבית, זמניים, ממוקדים היטב, ולא לפגוע בתמריץ להפחתת צריכת האנרגיה", נמסר מקרן המטבע ביום רביעי.
העימות בין מלוני לקרוסטו חושף את הדילמה הפוליטית והכלכלית שמעסיקה כיום לא רק את איטליה, אלא את אירופה כולה: כיצד להגביר את ההשקעה בביטחון מול האיום הרוסי והביקורת האמריקאית, מבלי להחריף את מצוקת האזרחים הנאבקים ביוקר המחיה ובמחירי האנרגיה.