עשרות תקיפות נגד יעדים איראניים
לפי הפרסום, המבוסס על גורמים המעורים בפרטים ששוחחו עם כלי התקשורת האמריקאי, איחוד האמירויות מילאה תפקיד צבאי משמעותי וחשאי במלחמה נגד איראן, הרבה מעבר למה שהיה ידוע עד כה. כפי שפורסם, האמירויות ביצעו עשרות תקיפות אוויריות נגד יעדים איראניים, החל מהימים הראשונים של המלחמה ועד ליום שלאחר ההכרזה על הפסקת האש באפריל.
על פי הדיווח, התקיפות בוצעו במסגרת המערכה האווירית שהובילו ארה"ב וישראל, ובתיאום איתן. אותם גורמים ציינו כי וושינגטון וירושלים סיפקו לאמירויות מודיעין שסייע לביצוע התקיפות. היקף הפעילות, כך עולה מהדיווח, משקף את נכונותה הגוברת של אבו דאבי להפעיל כוח כדי להגן על מה שהיא מגדירה כאינטרסים האסטרטגיים שלה, גם כאשר שכנותיה במפרץ נוקטות קו זהיר יותר מול טהרן.
ספגה את עיקר האש מאיראן
יש לציין כי לפני פרוץ המלחמה הצהירו מדינות המפרץ כי לא יאפשרו שימוש במרחב האווירי שלהן או בבסיסיהן לצורך תקיפות. ואולם, לפי הדיווח, חלקן שינו את עמדתן לאחר שאיראן החלה לשגר טילים וכטב"מים לעבר מרכזי אוכלוסייה, נמלי תעופה ותשתיות אנרגיה במפרץ, בניסיון להעלות את המחיר הכלכלי והפוליטי של העימות.
איחוד האמירויות הייתה המדינה שספגה את עיקר האש האיראנית. על פי הדיווח, איראן שיגרה לעברה יותר מ־2,800 טילים וכטב"מים - מספר גבוה בהרבה מזה ששיגרה לכל מדינה אחרת, כולל ישראל. בתגובה, הקו התקיף של האמירויות החריף את המחלוקות בתוך המפרץ.
בתחילת אפריל, כך נמסר, סעודיה פנתה לארה"ב והתלוננה כי תקיפות האמירויות מגבירות את הסיכון שמתקני אנרגיה באזור יהפכו ליעד לתקיפות איראניות. בריאד חששו כי התפתחות כזו עלולה להוביל לזינוק במחירי הנפט ולזעזע את השווקים העולמיים. לפי הגורמים, הסעודים ביקשו מארה"ב ללחוץ על איחוד האמירויות להפסיק את פעולות התגמול ולהצטרף למאמצים הדיפלומטיים של מדינות האזור.
בוול סטריט ג'ורנל דווח כי משרד החוץ של איחוד האמירויות מסר בתגובה כי המדינה "מטילה על איראן אחריות מלאה למתקפות הטרור הללו ולהשלכותיהן". סעודיה ולשכת ראש ממשלת ישראל לא השיבו לבקשות תגובה, והבית הלבן סירב להגיב.
באמצע - סעודיה
המתיחות הזו החריפה את הקרע בין שתי מעצמות המפרץ, שכבר התחרו על השפעה בים האדום ותמכו בצדדים מנוגדים בעימותים בסודאן ובתימן. באפריל פרשה איחוד האמירויות מאופ"ק, עזבה את הארגון שמובילה סעודיה והצהירה על העמקת קשרי הביטחון שלה עם ארה"ב וישראל.
לצד התקיפות הצבאיות, האמירויות תמכו בטיוטות החלטה באו"ם שאפשרו שימוש בכוח, אם יידרש, כדי לשבור את אחיזתה של איראן במצר הורמוז. במקביל פעלה אבו דאבי גם נגד אינטרסים כלכליים איראניים: היא סגרה בדובאי בתי ספר ומועדונים שהיו קשורים לטהרן, סירבה להעניק אשרות לאזרחים איראנים ומנעה מהם זכויות מעבר. צעדים אלה פגעו בעורק כלכלי חשוב שאיחוד האמירויות סיפקה במשך שנים לאיראן תחת הסנקציות המערביות. איראן, מצדה, האשימה שוב ושוב את איחוד האמירויות בהצטרפות למערכה של ארה"ב וישראל נגדה.