הכותבת הסבירה את טענתה: "הדמוקרטים נהנים מתסכול כלכלי ועייפות בשלטון בבחירות אמצע הקדנציה. אבל מפלגה שמנצחת בגלל פגיעה בציבור, אינה זהה למפלגה שהציבור באמת מאמינה בה, וההבחנה הזו עשויה להיות חשובה יותר מכל סקר.
עוד הוסיפה: "מתחת למספרים, מסתתרת מציאות שברירית הרבה יותר - האמריקאים לא לגמרי בטוחים מי היא בעצם היום המפלגה הדמוקרטית. האם זו מפלגת מצביעי מעמד הפועלים? או שיפוט תרבותי של האליטה? האם זו מפלגת הפופוליזם הכלכלי?".
בין אם תאהבו אותו או תשנאו אותו, הבוחרים יודעים מה טראמפ מייצג. מאחורי הקואליציה הרפובליקנית יש סיפור רגשי אחד על המדינה: עוצמה, לאומיות, שיבוש ודחייה של תרבות מוסדית של האליטה. בינתיים, הדמוקרטים נראים לעתים קרובות כמנהלים חמישה קמפיינים רגשיים מתחרים בו זמנית. וזה עובד, עד שהתנאים משתנים. מה יקרה אם מצב האינפלציה ישתפר? מה יקרה אם המלחמה באיראן תסתיים בתמונת ניצחון עבור דונלד טראמפ?".
התרעות פיקוד העורף