"בניית ערים עמידות בפני רעידות אדמה אינה בגדר בחירה, אלא כורח הישרדותי", הדגיש גורור. הוא הבהיר כי אין לטעות ולחשוב שההערכה הסטטיסטית המעודכנת מצביעה על ירידה בסיכון הבסיסי בו נמצאת המטרופולין הטורקית.
לפי מחקר עדכני שצוטט בהרחבה, לחלק מהמקטעים המרכזיים של מערכת השברים באיזמיט יש הסתברות של עד 48% לקרע ב-30 השנים הבאות, וישנו סיכוי של 47% לרעידת אדמה בעוצמה 7.3 ומעלה באזור איסטנבול.
בראיון שהעניק לרשת החדשות הטורקית "נפס", טען גורור כי השיח הציבורי חייב להתמקד במוכנות, ולא בניסיונות בלתי פוסקים לחזות את התזמון המדויק של הרעש הבא. "אנחנו לא צריכים לדבר על מתי תתרחש רעידת אדמה, אלא על איך אנשים ישרדו אותה", אמר גורור לרשת החדשות, והוסיף כי מניעת אובדן חיי אדם חייבת להיות המטרה העליונה.
בתגובה לאיום המרחף, הרשויות בטורקיה האיצו את מאמצי ההתחדשות העירונית בעשורים האחרונים, והתמקדו בהחלפה או חיזוק של מבנים פגיעים. על פי נתונים ממשלתיים, כ-925 אלף יחידות דיור חודשו ברחבי איסטנבול במהלך תקופה זו, בעוד העבודות נמשכות במרץ על יותר מ-263 אלף יחידות דיור נוספות, במרוץ נגד השעון ונגד הטבע.