על פי הדיווח, גורם בכיר באיראן, ששוחח עם הרשת בעילום שם, טען כי המכתב נשלח בשעות האחרונות ונכתב בטון חריג, ביקורתי ותקיף. במכתב הזהיר פזשכיאן כי מנגנון ניהול המדינה יצא בפועל ממסלולי קבלת ההחלטות הרשמיים, וכי חלקים מרכזיים בשלטון עברו לשליטה מלאה של פלג מסוים בקרב מפקדי משמרות המהפכה.
בשלב זה עדיין לא ברור אם מוג'תבא ח'אמנאי ייענה לבקשת ההתפטרות של הנשיא, אך עצם תוכן המכתב מעיד, לפי הדיווח, על קרע עמוק וחריג בצמרת השלטון ברפובליקה האסלאמית.
ההתפתחות הדרמטית מגיעה לאחר חודשים של מתיחות מתמשכת בין הממשלה לבין המערכת הצבאית-ביטחונית באיראן. "איראן אינטרנשיונל" דיווחה בעבר כי משמרות המהפכה צמצמו בהדרגה רבות מסמכויות מוסד הנשיאות, ובפועל השתלטו על מוקדי כוח מרכזיים בממשל.
שלושה ימים לאחר מכן פורסמו דיווחים נוספים על חוסר שביעות רצון גובר מצד פזשכיאן, שלפי המקורות נקלע ל"מבוי סתום פוליטי מוחלט". לפי אותם דיווחים, גם סמכותו למנות מחליפים לבכירים בממשלה שנהרגו במהלך המלחמה נשללה ממנו. בדיווח נטען עוד כי וחידי הבהיר באופן מפורש כי בשל תנאי החירום והמלחמה, כל התפקידים הניהוליים המרכזיים והרגישים צריכים להיבחר ולהתנהל ישירות על ידי משמרות המהפכה, לפחות עד להודעה חדשה.
לדברי מקורות המעורים בפרטים, המצב הזה הותיר את ממשלת פזשכיאן במבוי סתום פוליטי וביצועי: מצד אחד היא אינה יכולה לקדם מהלכים דיפלומטיים, ומצד שני אינה מסוגלת להשלים את השינויים שביקשה לבצע בהרכב הקבינט ובמבנה השלטוני.
אם הדיווח יאומת, מדובר באחד הסימנים החריפים ביותר למשבר פנימי בצמרת המשטר האיראני מאז פרוץ המלחמה. בקשת ההתפטרות של הנשיא, אם אכן הוגשה, משקפת לא רק מאבק אישי או פוליטי, אלא גם מאבק עמוק יותר על מוקדי השליטה האמיתיים ברפובליקה האסלאמית - בין מוסד הנשיאות הרשמי לבין משמרות המהפכה.