הימן חושף כי בניגוד לאביו, מוג'תבא חמינאי סבור כי סף גרעיני אינו מספיק למען הישרדות המשטר. "הוא טען בעבר שעלינו ללכת עד הסוף ולייצר פצצה גרעינית", מציין הימן, ומבהיר: "מה שמדאיג אותנו כעת הוא שהוא יגשים את חזונו, במיוחד לאחר ששרד. הצנטריפוגות המתקדמות, הידע והמתקנים התת-קרקעיים, הכול עדיין שם".
מבחינת ישראל, אומר הימן, ניצחון יושג רק דרך הסכם גרעין הרמטי נטול פרצות ומתקני העשרה תת-קרקעיים, או לחלופין דרך השמדת הפרויקט במערכה צבאית. הוא מדגיש כי הפסקת האש הנוכחית משחקת לידי טהראן: "האיראנים מנצלים את הזמן כדי להתאושש. אנו מדממים מבחינה אסטרטגית".
הימן דוחה הערכות אלו מכל וכל: "התקווה כיסתה על חשיבה רציונלית. תקווה אינה תוכנית אסטרטגית. חטא ההיבריס שיחק כאן תפקיד. אנו יודעים שהכלכלה שם קורסת, אבל להסיק מכך שאיראן בשלה לחילופי משטר דרך פעולה צבאית? הערכות אלו סתרו לחלוטין את הניסיון שלנו. כשהאיראנים אומרים משהו - הם מבצעים".
הימן התייחס גם למשבר העמוק מול דעת הקהל בארה"ב. הימן מגן בנחרצות על פעילות צה"ל בלחימה בעזה מול הביקורת: "עשינו כמיטב יכולתנו כדי להימנע מנפגעים פלסטינים. סיפקנו מים, מזון ותרופות. חיילים ישראלים שמו את עצמם בסכנה, נפצעו ונהרגו, כדי לצמצם את הפגיעה. קשה להסביר לעולם עשיר ושבע שאנחנו פשוט נלחמים על חיינו".
הימן מזהיר מפני המגמות הפוליטיות המדאיגות באמריקה ומהעובדה שישראל נתפסת כמי שקשורה בעבותות למפלגה הרפובליקנית ולטראמפ: "אנו נכנסים לעולם של אינטרסים צרים ופוליטיקה עסקית, שבו אידיאלים יורדים מהשולחן. זהו עולם ציני וקר שמהווה בעיה אסטרטגית לישראל. עלינו לחזור להיות סוגיה שמצויה בקונצנזוס הדו-מפלגתי, מדינה דמוקרטית ומשגשגת במזרח התיכון".