כלבי הרחוב המעורבים בצבע קרמל המשוטטים בברזיל, המוכרים פשוט כ"קרמלוס" בזכות פרוותם הזהובה, זוכים למעמד של כוכבים בתרבות המקומית: הם מככבים בממים, מתנוססים על חולצות, מוזכרים בשירים ויראליים ואף זוכים לייצוג נרחב בתהלוכות הקרנבל. בשנה שעברה הם אפילו כיכבו בסרט של נטפליקס, וכמעט שולבו על שטרות הכסף הברזילאיים.
אולם כעת, על פי דיווח של ה"ניו יורק טיימס", נפתח מאבק בין-לאומי סביב זהותו של הכלב המפורסם. הרשויות במקסיקו - מדינה נוספת באמריקה הלטינית שבה התרבות בלתי מבוקרת של כלבי רחוב הובילה לאוכלוסייה עצומה של כלבים בצבע זהה, הכריזו לאחרונה על כלב הקרמל כ"אוצר מקסיקני". באפריל האחרון, משרד התובע הסביבתי במדינת מקסיקו אף הגדיר את ה"פרו קרמלו" כגזע מקומי לכל דבר, בדומה לכלבי הצ'יוואווה.
ההכרזה המקסיקנית עוררה זעם בקרב תושבי ברזיל, שטוענים כי סמל לאומי נגנב מהם לאור יום. "איך הם יכולים להגיד שהקרמלו אינו ברזילאי?" תהתה לוסיאנה ואלה, בעלת כלבת רחוב ברזילאית. "זה פרצופה של ברזיל".
מבחינה גנטית, מדובר בתערובת של קרוב ל-300 גזעים מאירופה, אסיה ואמריקה. על פי מחקר של חברת הגנטיקה הברזילאית DNA Pets, אילן היוחסין של הכלבים מגיע עד לחיות המחמד שהובאו על ידי מתיישבים פורטוגלים ומהגרים נוספים לאורך ההיסטוריה. ההתרבות הבלתי מבוקרת במהלך השנים יצרה כלבים עמידים להפליא, שפרוותם הקצרה מגינה עליהם מהשמש הטרופית ומטפילים. ד"ר ז'קלין אוליביירה רוזה, שהובילה את המחקר, ציינה בפני ה"ניו יורק טיימס" כי "ההיסטוריה של הקרמלו היא ההיסטוריה של ברזיל".
מנגד, ארגונים למען בעלי חיים במקסיקו, דוגמת Humane World for Animals, טוענים כי הכלב שייך לכלל אמריקה הלטינית בשל אקלים והיסטוריה משותפים. עמותת Ampara, ארגון בעלי החיים הגדול בברזיל, מעריכה כי במדינה ישנם למעלה מ-20 מיליון כלבי רחוב, ויותר מ-90 אחוזים מהם הם "קרמלוס". למרות הפופולריות הלאומית, רבים מהם עדיין ממתינים לאימוץ, ותקוות הפעילים היא שהמאבק התקשורתי הבין-מדינתי יוביל בסופו של דבר לבתים חמים יותר עבור ההולכים על ארבע בשתי המדינות.
התרעות פיקוד העורף