הארגון הדגיש כי שיעורי צמיחה אלו הם "נמוכים באופן קיצוני מחוץ לתקופות של מיתונים עולמיים חריפים כגון המשבר הפיננסי העולמי או המגפה". בעקבות נתונים אלו, בנקים מרכזיים מובילים בעולם, כמו הבנק הפדרלי בארה"ב, ייאלצו להגיב בהעלאת ריביות של חצי אחוז עד 0.75 אחוזים כדי לבלום את סכנות האינפלציה מלהתפשט לכלכלה הרחבה.
בזירת הסחר, ההפחתה בטיסות פוגעת במגזר ההייטק והתיירות הנכנסת התייבשה, אך מנגד הכלכלה ממוקמת היטב לענות על הביקוש העולמי לציוד ושירותים ביטחוניים. כמו כן, שוקי המטבע והחוב הריבוני הוכיחו עמידות, בעוד שהיצוא צפוי להתאושש רק באופן חלקי. שערי ה-CDS, המודדים את סיכון האשראי, עלו ב-20 נקודות בסיס בסוף פברואר ותחילת מרץ 2026, אך חזרו כבר באפריל לרמתם מינואר. השקל מתחזק ברציפות מאז אפריל 2025, וייתכן כי הבנק המרכזי יוכל לחתוך את הריבית ל-3.5 אחוזים ב-2027. הארגון ממליץ לישראל לשמור על אחריות פיסקלית, להפחית את החוב הממשלתי ולשמר את התקציבים הקריטיים לחינוך ותשתיות, תוך פישוט הליכי תכנון.
סטפנו סקרפטה, הכלכלן הראשי של ה-OECD, התריע: "אני מקווה שאנחנו לא נמצאים כבר בתוך תרחיש השיבושים הממושכים, כי זהו תרחיש אפל מאוד". אם לא יושג הסכם שלום בטווח הנראה לעין, מחירי האנרגיה יזנקו ב-50 אחוזים, וייווצר "מחסור מהותי" במוצרי אנרגיה ובתשומות תעשייתיות מהמפרץ. פגיעה זו, כך מזהיר הדוח, תשפיע דרמטית גם על השקעות בענף הבינה המלאכותית (AI), זאת בשל דרישות האנרגיה העצומות של המגזר החדשני וחשיבותן של סחורות ממדינות המפרץ בתעשיות קריטיות כמו ייצור מוליכים למחצה. לחצים על קופות הממשלות בעולם יגברו, במיוחד בכלכלות חלשות יותר, והריביות הגבוהות יגבילו מאוד את יכולתן של המדינות לייצב את הכלכלות בעת צרה.
התרעות פיקוד העורף