בשנים הראשונות ארדואן נחשב לשותף הזוטר, אך המלחמה באוקראינה הפכה את הקערה על פיה. כשהוא מבודד מהמערב, פוטין נשען יותר ויותר על הנשיא הטורקי, שסירב להצטרף לסנקציות עליו. נקודת המפנה האמיתית התרחשה עם הדחתו של אסד בסוף שנת 2024. רוסיה, ששקועה עמוק בבוץ האוקראיני, לא נחלצה לעזרת בן חסותה, וטורקיה יצאה מהמשבר כשידה על העליונה.
במקביל, קייב מנצלת את העימות מול איראן כדי להדק את קשריה עם מדינות המפרץ. כאשר איראן תקפה את שכנותיה באמצעות כטב"מים מתאבדים - אותם כלים שרוסיה מפעילה באוקראינה - זלנסקי מיהר לשלוח צוותי הגנה אווירית לקטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות.
על פי המאמר ב"ניו יורק טיימס", טורקיה רואה בתפקיד הגובר של אוקראינה מהלך אסטרטגי משלים. עבור רוסיה, מדובר בנסיגה משמעותית נוספת. הסיוע שמעניק ארדואן לזלנסקי ממחיש יותר מכל את דעיכת יכולתו של פוטין להפגין כוח גלובלי. ניכר כי אנקרה הפסיקה לתמרן בין מוסקבה לנאט"ו, וכעת היא מטה את הכף באופן ברור נגד נשיא רוסיה.