כבר בחודש פברואר דווח בתקשורת השוויצרית כי וושינגטון דחתה לזמן בלתי מוגבל את אספקתן של חמש סוללות הגנה אווירית מסוג "פטריוט" לשווייץ, מתוך החלטה להעניק עדיפות לחימושה של אוקראינה. כל פי אותו דיווח בעיתון "NZZ am Sonntag", יצרני המערכת האירופית כבר התחייבו בפני ברן כי אם הזמנה תבוצע כעת, המערכות יסופקו עד שנת 2029.
ההחלטה של שוויץ לשקול את המערכת הפרנקו-איטלקית, הנמצאת כעת בשדרוג לגרסה מתקדמת יותר, מהווה שינוי אסטרטגי משמעותי במדיניות הרכש של המדינה הנייטרלית.
הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022 הוגדרה בברן כ"נקודת מפנה" שאילצה את המדינה להעריך מחדש את תפיסת הביטחון שלה. העיכובים התכופים מצד ארצות הברית עוררו לפני חודשים תסכול רב בקרב חברי הפרלמנט השוויצרי, מימין ומשמאל כאחד.
עם זאת, המהלך מורכב פוליטית; הנייטרליות השוויצרית נותרה מושרשת עמוק בזהות הלאומית, וכל סטייה ממנה נתקלת במשוכות פנים-פוליטיות. במקביל, שוויץ ניצבת בפני ביקורת אירופית על כך שהיא משקיעה בביטחון כ-0.7% בלבד מהתמ"ג שלה, יעד שנחשב לנמוך משמעותית מהציפיות בקרב חברות נאט"ו.
על אף הניסיון לגוון את מקורות האספקה, מאדר הדגיש כי שוויץ אינה רואה בחיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני עם אירופה סתירה להמשך היחסים הביטחוניים ההדוקים עם ארצות הברית. מבחינת ברן, המטרה היא כפולה: שיפור היכולות המבצעיות מול השכנות ביבשת, לצד שמירה על שותפות אסטרטגית יציבה עם וושינגטון.
התרעות פיקוד העורף