איראן נושאת באחריות לחידוש המלחמה
סקירה של עשרות הודעות שנשלחו ל"איראן אינטרנשיונל" מערים שונות באיראן מראה כי הקהל רואה איראן את האחרית לפתיחת סבב התקיפות הזה וסבור כי מחיר החלטות הממשלה הוטל שוב על כתפי האזרחים הפשוטים.
קורא ממשהד כתב: "הם אשמים בעצמם והתחילו את המלחמה כדי שיוכלו למצוא תירוצים אחר כך". אזרח אחר אמר כי הרפובליקה האסלאמית מתקרבת לסיומה וכי משמרות המהפכה מאיץ את תהליך השמדתה בפעולות אלה.
בהקשר זה, מספר אזרחים, שהביעו שמחה על הטעות האסטרטגית של הממשלה, תיארו על פי הדיווח את הגברת הלחץ ההדדי על איראן כהזדמנות להחליש או לסיים את המבנה הפוליטי הקיים.
האזרחים, שהדגישו את מה שכינו בורותה של איראן, הביעו תקווה שישראל תגביר את התקפותיה הצבאיות על הממשלה בתגובה, ובסופו של דבר תספק הזדמנות חדשה לעם "להשתלט בחזרה על איראן".
חיזבאללה חשוב יותר מאיראן
על פי "איראן אינטרנשיונל", אחת התמות החוזרות ונשנות במסרים היא העדיפות של הממשלה לאינטרסים של ארגוני השלוחות (פרוקסי) על פני חייו וגורלו של העם האיראני. רבים שאלו בגלוי את השאלות "מה הקשר של לבנון אלינו?" ו"מדוע הרפובליקה האסלאמית נכנסה למלחמה בגלל קבוצה זרה?"
אזרח כתב בהקשר זה: "הרפובליקה האסלאמית מראה בבירור שלבנון חשובה לה יותר מחיי העם האיראני ואיראן עצמה. אם היא הייתה תומכת בעם ארצה כפי שהיא תומכת בלבנון, לא היינו חווים את כל הסבל והבעיות האלה."
על פי הדיווח הפער בין המדיניות האזורית של הממשלה ומה שהיא מכנה "ציר ההתנגדות" לבין סדרי העדיפויות של החברה התעצם לפני כעשור, ופתח את הדרך לסיסמאות מחאה. "לא עזה, לא לבנון/אקריב את חיי למען איראן" הייתה סיסמה שהושמעה לראשונה בהרחבה במהלך המחאות המכונות "התנועה הירוקה" והעצרות בספטמבר 2009 על ידי מפגינים נגד הזיוף בבחירות לנשיאות.
עו צוין כי סיסמה זו חזרה על עצמה מאוחר יותר במחאות 2017, בנובמבר העקוב מדם 2019, בתנועת "נשים, חיים, חופש" ובמהפכה הלאומית האיראנית של ינואר 1404.
עם תחילתו של סבב חדש של התקפות מצד איראן על ישראל בהגנה על חיזבאללה, אזרחים כינו שוב את המדיניות הזו מחיר שהטילה הממשלה על האיראנים. בהודעות אלה, סגירת נתיבי טיסה והאפשרות לשיבושים כלכליים נוספים והחמרת הסנקציות נתפסים כולם כ"תוצאה ישירה של החלטה אידיאולוגית זו".
חזרה לשיבוש האינטרנט
עשרות אזרחים דיווחו כי מאז ערב יום ראשון, האינטרנט בחלקים מהמדינה חווה שיבושים והאטות, לאחר שאיראן שיגרה טילים לעבר ישראל. סגירת האינטרנט החוזרת ונשנית והממושכת ובידודם של האיראנים על רקע מתח צבאי מהווים דאגה רצינית עבור אזרחים רבים. אזרח אחד תהה: "האם זו זכותנו לנתק את האינטרנט שלנו כל שלושה חודשים?"
בינתיים, ב"איראן אינטרנשיונל" מדווחים כי חלק מתושבי מחוזות המפרץ הפרסי ומעמדות החברה הנמוכים הדגישו במיוחד את פגיעותם. אזרח המתגורר בעיר בדרום אמר כי בנוסף לדאגה מניתוק האינטרנט, הוא מודאג גם מניתוק אנטנת הטלפון הנייד למשך מספר שעות.
אדם נוסף בקהל הזכיר כי אלו הנחשבים "מעמדות מתחת לקו העוני" אינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש תוצר במיליוני דולרים ללא אינטרנט, וכתוצאה מכך הם מאבדים את הקשר האחרון שלהם לעולם, את מקור פרנסתם ואת הערוץ הפסיכולוגי היחיד שלהם. עם השיבושים שהחלו עם סבב ההתקפות החדש, כתב אזרח: "הגענו לנקודה שבה הם מנתקים את האינטרנט כשהם שומעים זיקוק או צופר של ספינה אמריקאית".
על פי "איראן אינטרנשיונל במצב בו האינטרנט ממשיך להיות מנותק ומתחבר מחדש לסירוגין, ורבים מצפים לשיבוש מוחלט עם שמיעת כל רעש חשוד, איראנים בתוך המדינה ביקשו מגולים איראנים להיות "קולם".
חברה עייפה אך מלאת תקווה
עייפות עמוקה מהמלחמה, הרצון שהסכסוכים הללו יהיו "הפעם האחרונה", והתקווה שהם יביאו לתוצאות, הם חלק נוסף מהמסרים. אזרח מבושהר הביע דאגה מההשלכות, ואמר: "מלחמה לא מביאה שום תוצאות לעם האיראני מלבד עוני". מאזין מעיירת אנדישה אמר, "אנחנו לא יכולים להמשיך עוד; אנחנו עייפים. כמה זמן עוד נצטרך לראות מלחמה? כמה יותר גרוע חיינו צריכים להיות כדי שהדברים ישתנו?"
ב"איראן אינטרנשיונל" טוענים שקטגוריה זו של מסרים מדגישה את מעגל העוני המעמיק, החיים בחרדה מתמדת, תלות במשככי כאבים ותחושות עייפו. כמה אזרחים איראנים אמרו שרק לאחרונה הצליחו לנהל חלק מחובותיהם והלוואותיהם, עם סיום המלחמה והנרמול היחסי של האווירה.
עם זאת, נראה שעייפות זו אינה משמעותה קבלה של הסטטוס קוו. חלק מהחברה רואה במתח הזה את "המלחמה האחרונה", גם אם היא מסתיימת במחיר של קשיים זמניים.
אזרח משאהרוד אמר: "אני מקווה שזו הפעם האחרונה שאשמח לשמוע על מתקפה על ארצי". מרואיין אחר אמר כי למרות שמלחמה מביאה עמה עלויות והפסדים גדולים, חיסול סוכני הרפובליקה האסלאמית והרס הבסיסים והמקומות מהם הם משיגים נשק ומכוונים אותו לעבר ילדי איראן יפחיתו את הכאב הזה.
הצמד טראמפ-נתניהו
על פי "איראן אינטרנשיונל", תקווה בראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ואכזבה מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הן נושאים בסיסיים נוספים במסרים. אחד המאפיינים הבולטים של קטגוריית מסרים זו הוא הבקשות הישירות והמפורשות לנתניהו להמשיך את המתקפות. אזרחים מכורדיסטן, אספהאן, טהרן, תבריז וחלקים אחרים של איראן התייחסו לנתניהו כ"ביבי" וקראו לו "לא להקשיב לטראמפ".
כזכור, שעה לאחר שתקף את ישראל, אמר טראמפ לאתר Axios כי הוא מתכנן לבקש מנתניהו להימנע מכל פעולת תגמול נגד הרפובליקה האסלאמית, שכן הממשל האמריקאי עדיין מנסה להגיע להסכם עם טהרן .
בתגובה לתגובות אלו, כתב אחד הנמענים לטראמפ: "בבקשה תן לביבי לעשות את עבודתה". אחרים דיברו על "חוסר אמון" שלהם בנשיא ארה"ב והאשימו אותו ב"משחק עם גורלם של 90 מיליון בני אדם". היו אף שהגדירו את מדיניותו של טראמפ בעבר ובהווה ביחס לאיראן כסותרת את עצמה.
בדיווח של "איראן אינטרנשיונל" מסכמים כי המסרים מראים שהחברה האיראנית נמצאת במצב פרדוקסלי: פחד אמיתי ממחיר המלחמה, לצד תקווה מותנית שלחץ חיצוני יוכל להביא את מבנה המשטר לנקודת שבירה.