ירידה חדה בייבוא הנפט הגולמי של סין במהלך המלחמה באיראן התבררה כגורם המרכזי שמונע זינוק במחירי האנרגיה העולמיים ומציל את הכלכלה העולמית ממיתון. לפי דיווח של ה"וול סטריט ג'ורנל", הרפובליקה העממית ייבאה בחודש מאי 7.8 מיליון חביות נפט ביום בלבד - צניחה חדה של כשלושה מיליון חביות בהשוואה לממוצע בשנים האחרונות. כמות זו שקולה לצריכת הנפט היומית המשותפת של מדינות כמו איטליה וצרפת.
כיצד בייג'ינג מצליחה לסגור פער כה עצום ללא פגיעה נראית לעין בשגרת החיים במדינה? התשובה, על פי תחקיר ה"וול סטריט ג'ורנל", טמונה בשילוב של מספר צעדים.
ראשית, מהפכת התחבורה החשמלית בסין נותנת את אותותיה; אזרחים רבים ממירים טיסות קצרות ורכבי בנזין בנסיעות ברכבות מהירות וברכבים חשמליים. שנית, בתי זיקוק ומפעלים פטרוכימיים במדינה צמצמו משמעותית את היקף פעילותם, מהלך שכבר מוביל לעלייה קלה במדד המחירים ליצרן בסין.
מעבר לכך, סין פשוט נשענת על עתודות עצומות. בחודשים שקדמו למלחמה, בייג'ינג אגרה כמויות אדירות של נפט רוסי ואיראני במחירי רצפה. הערכות של חברות מודיעין ימי כמו "Vortexa" מצביעות על רזרבות של למעלה ממיליארד חביות נפט.
השאלה הגדולה שנותרה כעת פתוחה היא כמה זמן סין תוכל להמשיך לחלוב את הרזרבות הללו בטרם תיאלץ לחזור לשוק. בעוד שחלק מהאנליסטים מעריכים כי לקראת הקיץ בייג'ינג תחדש את הרכישות' בשל לחצים אינפלציוניים וביקושים גוברים, מומחים אחרים סבורים כי עתודות החירום שלה יספיקו לפחות לחצי שנה נוספת. בינתיים, הכלכלה העולמית זוכה לזמן אוויר יקר – בחסות בייג'ינג.