הכנסייה האפוסטולית הארמנית, באופן מסורתי, החזיקה בעמדה פרו-רוסית חזקה, וגרמה למשבר פוליטי עמוק בארמניה בשנים האחרונות. מנהיגי הכנסייה החלו למלא תפקיד מפתח בעיצוב סדר היום של הכוחות הפרו-רוסיים במדינה. העימות המתמשך בין המדינה לכנסייה האפוסטולית הארמנית מדגים את המשבר הגיאופוליטי הרחב יותר שבו נמצאת החברה הארמנית, וגם את החששות הגוברים בירוואן מכך שרוסיה ממשיכה לדחוף את עצמה לשיח הציבורי הארמני באמצעות מוסדות דתיים ותרבותיים.
בעוד שהכנסייה האפוסטולית הארמנית זוכה לאמון מצד הציבור הרחב, ההתנהגות הפוליטית של האליטות של הארגון העצימה את הוויכוחים על ריבונות, ביטחון לאומי והתערבות זרה מצד רוסיה. קריינקו, כהרגלו, השקיע מאמצים רבים על מנת לגייס את נציגי הכנסייה, אך הדבר לא עזר לו והתוצאות של הבחירות מדברות בעד עצמן.
הכלי היותר שגרתי של רוסיה להשפיע על מדיניות החוץ של המדיניות השכנות זהו לחץ כלכלי. במשך שנים רבות הרשויות הרוסיות הטילו איסורים על ייבוא סחורות מסויימות ממדינות שעמן התדרדרו היחסים. כך, לפני כחודש, השירות הפדרלי לפיקוח על הגנת זכויות הצרכן הרוסי, רוספוטרבנדזור, השעה את מכירת משקאות אלכוהוליים של שלושת היצרנים הארמנים גדולים.
בקרמלין רצו להעניש את ארמניה על התקרבות לאירופה ולארה"ב ומצאו סיבה פיקטיבית כלשהי לאסור את הקוניאק הארמני. בנוסף, רוסלקוזנדזור הטיל הגבלות על יבוא הפרחים מארמניה. הסיבה הפיקטיבית הנוספת להסביר את האיסור נמצאה גם היא: רוסיה הסבירה את זה באמצעות הצורך "להגן על הבטיחות הפיטוסניטרית ופוטנציאל הייצוא של רוסיה". יותר מזה, רוספוטרבנדזור אסר על ייבוא ועל מכירה של מים מינרליים ג'רמוק הארמניים לרוסיה.
ארמניה הקפיאה את השתתפותה בארגון בפברואר 2024, אך עדיין לא פרשה ממנו רשמית. ראש ממשלת ארמניה, ניקול פשיניאן, הצהיר כי מדינתו מתרחקת מהברית בהובלת רוסיה, לאחר שלטענתו הארגון לא מילא את התחייבויותיו להגן על ארמניה במהלך המלחמה עם אזרבייג'ן. האיסורים הכלכליים של ייבוא מוצרים ארמניה לרוסיה באו מיד לאחר הביקור הזה והם משמשים בתור כלי ענישה של הקרמלין המופנים כלפי העם הארמני על ההתרחקות מרוסיה ועל התקרבות לאיחוד אירופי.
סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה על התוכנית הסודית של הקרמלין, לפ רוסיה תכננה להביא לארמניה כ-100.000 אזרחים ארמניים, השוהים בתור עובדים זרים ברוסיה, כדי שהם יצביעו בבחירות לפרלמנט שהתקיימו בתחילת השבוע. המטרה של הקרמלין הייתה, כאמור, להחליף את ראש הממשלה הפרו-מערבי פשיניאן. בינתיים, בארמניה עצמה, עצרו את איש העסקים הרוסי, שהיה חשוד בארגון של הובלת אזרחים ארמנים מהפדרציה הרוסית לארמניה.
על פי התחקיר, החשוד הוא סגן נשיא של מועצת העסקים הארמנית, שמיצייג בה את האינטרס הרוסי, והוא הגיע לארמניה ב-31 במאי על מנת לארגן את המבצע. גורמי אכיפת החוק הארמניים טוענים כי הוא עשה שימוש ברשת חברתית טלגרם על מנת לשכנע את האזרחים ארמנים שמתגוררים ברוסיה להגיע לבחירות, והוא אף הציע להם נסיעה/טיסה חינם למדינה על מנת לאפשר להם להשתתף בהצבעה.
העם הארמני חיי בתפוצות, והאוכלוסיה הארמנית ברוסיה מונה, לפי הערכות שונות, למעלה מ-2 מיליון. הארמנים אינם מורשים להצביע בבחירות כשהם שוהים בחו"ל והאוטובוסים שנועדו להסיע אותם בחינם למדינתם היו עלולינם להשפיע על תוצאות הבחירות. בשל האיסור בחוק הארמני על הצבעה מחו"ל, אזרחי ארמניה החיים ברוסיה יכלו לממש את זכות הבחירה שלהם רק באמצעות הגעה פיזית למדינה, ובקרמלין השתמשו בחוק הזה על מנת לעוות את התוצאות.
על פי מסמכים פנימיים שנחשפו ועל פי העדויות של חמישה גורמי המודיעין המערביים, התברר כי מדובר על תקציב של 50 מיליון דולר שנועד להסעות או להטסות של 100,000 בעלי זכות בחירה ארמנים מרוסיה.
האזרים דורשים, למעשה, לוותר על השאיפה לאיחוד עם החבל, וללא התיקון הזה הם לא יחתמו על הסכם שלום משמעותי. לפשיניאן, כרגע, אין רוב חוקתי (2/3) בפרלמנט והוא יצטרך להרכריב קואליציה עם אחד הגורמים הפרו-רוסיים שעלולים לעכב את התנועה של ארמניה מערבה.
שאיפתו של פשיניאן היא להוביל רפורמה חוקתית מקיפה שתייסד את הרפובליקה הרביעית של ארמניה שפניה למערב. המהלך הזה יחייב אותו להגדיר את המדינה בגבולותיה הנוכחיים בלבד, מתוך ההנחה כי מדובר בצעד הכרחי למניעת עימות צבאי נוסף עם אזרבייג'ן. כל ניסיון לשנות חוקה יחייב אותו לצבור רוב מיוחס (2/3) כשהמשמעות של זה היא שיתופי פעולה עם הכוחות הפוליטיים הפרו-רוסיים.
במילים פשוטות, אישרור של חוקה חדשה והבאתה למשאל-העם הארמני דורשים מפשיניאן רוב מיוחס בפרלמנט, ולא רוב רגיל. למרות שמפלגתו זכתה ברוב מוצק של כ-61 מושבים מתוך 101, היא עדיין רחוקה מרף של שני השלישים הנחוץ לשינוי חוקתי.
מציאות זו תאלץ אותו לחפש שותפים פוליטיים מחוץ למפלגתו או לחשוב על פתרונות מורכבים כדי לקדם את הרפורמה. בנוסף, העדר רוב מיוחס מסבך את קיום משאל העם על תיקונים חוקתיים, הנחוץ לפתיחת חסימות במסדרונות התחבורתיים באזור אשר נשארו חסומים מאז המלחמה.
התרעות פיקוד העורף