אמנת ההגירה והמקלט של האיחוד האירופי נכנסה לתוקף החל מהיום (שישי) גם בהולנד, והיא מביאה עמה את השינוי העמוק ביותר במדיניות ההגירה ההולנדית מזה עשורים: ביטול אשרות השהייה הקבועות לפליטים, קיצור האשרות הזמניות מחמש שנים לשלוש והליך מקלט מזורז שבסופו החלטה סופית מיידית.
בכל מקום שבו הותירה האמנה האירופית מרחב תמרון לאומי, בחרה ממשלת האג באפשרות המחמירה. כך הופכת המדינה, שנחשבה במשך שנים לסמל של פתיחות ליברלית, לאחת מחודי החנית של ההקשחה באירופה.
הנתונים ממחישים את עומק המהפך. בשנת 2025 נרשמו בהולנד כ-24 אלף בקשות מקלט ראשונות, ירידה של כ-25% לעומת השנה הקודמת, ובניגוד לשנים הקודמות נדחו יותר בקשות מאשר אושרו: 8,100 דחיות מול 7,400 אישורים. שיעור האישורים, שעמד לפני שנים אחדות על יותר מ-80 אחוז, צנח ל-35 אחוז בלבד, והציב את הולנד במקום ה-14 באירופה.
הצניחה נובעת בעיקר מהשינוי ביחס לסורים לאחר נפילת משטר אסד, אך גם משיטת בחינה קשוחה שמחייבת כל מבקש להוכיח סכנה אישית. ובכל זאת, המערכת כורעת: בסוף 2025 המתינו יותר מ-50 אלף בני אדם להחלטה בעניינם, ורשות ההגירה ההולנדית נאלצה לשלם 79 מיליון אירו פיצויים בגין עיכובים.
הקרב על הפללת השוהים הבלתי חוקיים
הסוגיה הנפיצה ביותר נותרה גורל השוהים הבלתי חוקיים, שמספרם מוערך רשמית בכ-20 אלף, אם כי תחקיר של העיתון ההולנדי "טראו" שפורסם בחודש שעבר קבע כי מדובר בהערכת חסר משמעותית, וכי נשים וילדים כמעט שאינם נספרים. ניסיון הממשלה להפוך שהייה בלתי חוקית לעבירה פלילית הצית סערה ציבורית שזכתה לכינוי "ויכוח קערת המרק", לאחר שכנסיות וארגוני סיוע הזהירו כי מתנדבים המאכילים מהגרים עלולים למצוא עצמם על ספסל הנאשמים. באפריל הפיל הסנאט את החוק, אולם ממשלת ראש הממשלה רוב יטן כבר הודיעה כי תגיש אותו מחדש בנוסח מתוקן.
הסוגיה שמפילה ממשלות
"אם אתם חושבים שתוכלו להפחיד אותנו, אין לכם סיכוי", הגיב יטן, שמכהן כיום כראש הממשלה הצעיר בתולדות המדינה. גם תבוסת וילדרס לא החזירה את המטוטלת לאחור. ממשלת המיעוט המרכזית של יטן ממשיכה את קו ההקשחה, ואף מקדמת יוזמה לפיה בקשות מקלט יוגשו מחוץ לגבולות אירופה. השאלה הגדולה שתלווה את הולנד בחודשים הקרובים היא האם הכללים החדשים אכן יקטינו את הלחץ על מערכת המקלט הקורסת, או שיעמיקו את המשבר שכבר שינה את פניה הפוליטיות של המדינה.
התרעות פיקוד העורף