מחר (ראשון) כך מדווח ה"וול סטריט ג'ורנל", יצאו אזרחי המדינה לקלפיות כדי להצביע על משאל עם חריג שנועד להציב תקרת זכוכית נוקשה: הגבלת אוכלוסיית תושבי הקבע במדינה, הכוללת אזרחים וזרים כאחד, למקסימום של 10 מיליון בני אדם עד שנת 2050. נכון להיום, האוכלוסייה עומדת על 9.1 מיליון איש, והסקרים האחרונים מראים כי הקרב בין המחנות צמוד ביותר.
מחיר ההצלחה והתנגשות מול אירופה
הצעת החוק, שזכתה לכינוי "יוזמת הקיימות", שנויה במחלוקת עזה ומפלגת את שוויץ בדומה לאופן שבו ה"ברקזיט" פילג את בריטניה. אם תאושר, הממשלה הפדרלית תיאלץ להגביל איחודי משפחות של מהגרים ובקשות מקלט ברגע שהאוכלוסייה תגיע ל-9.5 מיליון. אם וכאשר יחצה הרף את קו ה-10 מיליון, הממשל בברן יחויב חוקתית לבטל את הסכם התנועה החופשית שלו מול האיחוד האירופי, שוק המונה 450 מיליון צרכנים וקולט מעל למחצית מהיצוא השוויצרי.
התפכחות עולמית מאשליה דמוגרפית
על פי הדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", שוויץ ממש אינה לבד במערכה. משאל העם הקרוב משקף שינוי תפיסה נרחב במדינות העשירות, המערער על הקונצנזוס ארוך השנים לפיו גבולות פתוחים הם המפתח הבלעדי לצמיחה. קנדה, למשל, קיצצה לאחרונה את מכסות הסטודנטים הבינלאומיים והעובדים הזמניים עקב משבר דיור חמור. בריטניה העלתה את אגרות הוויזה ורף השכר כדי לבלום את הכניסה, וגם בגרמניה ובארצות הברית גוברת הביקורת על מדיניות הגבולות.
במשך שנים, פוליטיקאים ברחבי המערב שיווקו את ההגירה כפתרון קסם לחברות מזדקנות. הם הבטיחו כי ההגירה תפתור את המחסור בעובדים ותאיץ את הפריון. עם זאת, התפוקה הכלכלית לשעת עבודה ברחבי העולם המערבי נותרה בסטגנציה מאז שנת 2017, וזאת בעוד שמחירי הדיור הרקיעו שחקים והעומס על שירותי הרווחה והתשתיות רק גבר, מה שהוביל לגל של אכזבה וזעם ציבורי.
מקומיים מרגישים עקורים בביתם
השפה האנגלית החליפה אט-אט את הגרמנית בבתי הקפה המקומיים, ווילות היסטוריות נהרסו לטובת בניית מגדלי דירות מודרניים עבור עובדי ההייטק והפיננסים. "רוב האנשים נשארים מאחור", מסכם בכאב דולפי מולר, לשעבר ראש עיריית צוג. "זה כבר לא אותו בית שהיה פעם. הרבה מאוד מהתושבים הוותיקים לא מדברים אנגלית ופשוט מרגישים עקורים בעירם שלהם". התוצאה בקלפיות ביום ראשון עשויה לטרוף את הקלפים ולשנות את הכלכלה והחברה השוויצרית לנצח.
התרעות פיקוד העורף