מקור דיפלומטי אמריקאי אמר לאתר כי הממשל הבהיר למתווכים בשיחות האחרונות שסוגיית הארגונים המזוהים עם משמרות המהפכה תישאר נפרדת מההתחייבויות בתחום הגרעין. לדבריו, חתימה על הסכם לא תעצור את הצעדים האמריקאיים הקשורים לנשק שבידי אותן קבוצות, לתנועותיהן הצבאיות ולקשריהן הישירים עם טהרן.
לפי המקור, במהלך תקופה של 60 יום צפויה וושינגטון לבחון שלושה מדדים מרכזיים בשטח: הפסקת כל מתקפה מצד המיליציות העיראקיות נגד מדינות שכנות; הרחבת מסירת הנשק הכבד שבידיהן; נסיגת מחבלי חיזבאללה הנמצאים מדרום לליטני; והפסקת הסיוע האיראני לפעולות החות'ים נגד נתיבי השיט בים האדום.
עוד דווח כי גורמי ביטחון אמריקאיים נערכים לעקוב אחר ניסיונות להעביר את התקשורת הצבאית לגורמים מקומיים או להסתיר את הקשר הישיר בין משמרות המהפכה לבין אותן קבוצות לאחר חתימת ההסכם. לפי המקור, גם שינוי הנהגות או שימוש בגופי כיסוי לא יוציא את הארגונים מתחום הצעדים האמריקאיים הקיימים.
לבנון מחוץ לערבויות ההסכם
לפי דיווח של סוכנות רויטרס, לבנון נכנסה למגעים הקשורים להסכם האמריקאי-איראני לאחר שטהרן קשרה את הפסקת הפעולות בחזית הלבנונית להתקדמות בהבנות עם וושינגטון. עם זאת, לפי הנוסח המתגבש, נסיגת אנשי חיזבאללה מדרום לליטני נותרה חלק מתנאי הפסקת האש.
מקור דיפלומטי אמריקאי אמר כי וושינגטון סירבה לכלול בהסכם ערבויות הנוגעות לחיזבאללה. לדבריו, המשך הפסקת האש בלבנון יותנה ביציאת אנשי הארגון מדרום לליטני ובהמשך מסירת המוצבים לידי צבא לבנון בימים הקרובים. לפי הדיווח, המשמעות היא שאיראן לא תוכל להשתמש בהסכם עם ארה"ב כדי להעניק הגנה מדינית או ביטחונית לנוכחותו הצבאית של חיזבאללה בדרום לבנון, וכי המשך הפסקת האש יוסיף להיות תלוי בנסיגת מחבלי הארגון ובמסירת האתרים שבשליטתו.
לדברי הגורם, חיזבאללה נמצא במצב קשה מאוד ואף שיגר, כלשונו, "אותות מצוקה קשים" לאיראן. "לכן האיראנים התאמצו מאוד להביא להפסקת המלחמה בלבנון, אבל נכשלו", אמר. הגורם הגדיר את ההתפתחויות בזירה הצפונית "הישג גדול של ראש הממשלה", והוסיף כי "בלבנון קורים דברים טובים מאוד". לדבריו, למעט אירועי הרחפנים האחרונים, שלהם "יימצא פתרון בקרוב", המצב בצפון מוגדר בירושלים חיובי, בזכות "התמדה, שיטתיות ונחישות".
עיראק נדרשת להציג לוח זמנים לפירוק נשק המיליציות
המקור האמריקאי אמר כי בימים האחרונים דרש הממשל מבגדד להציג לוחות זמנים למיפוי נשק המיליציות, מפקדותיהן ולוחמיהן, וכן לסיום יכולתן להחזיק בהנהגה עצמאית בתוך מסגרות "אל-חשד א-שעבי". בנוסף, דורשת וושינגטון לנתק את הקשרים המבצעיים המחברים חלק מהיחידות למשמרות המהפכה.
לפי הדיווח, באפריל עצרה וושינגטון משלוח מזומן בשווי של כ-450 עד 500 מיליון דולר, והקפיאה חלקים משיתוף הפעולה הביטחוני והמודיעיני עם בגדד, בעקבות מתקפות שביצעו קבוצות הקשורות לטהרן. חידוש שיתוף הפעולה, כך נטען, הותנה בצעדים עיראקיים הניתנים לאימות כלפי אותן קבוצות.
המקור הדגיש כי הפסקת המתקפות לבדה לא תספיק מבחינת וושינגטון. לדבריו, המגעים הנוכחיים מתמקדים בסיום יכולתן של המיליציות להחזיק בנשק כבד, בהנהגה עצמאית וביכולת לקבל החלטות מבצעיות מחוץ למוסדות המדינה.
מהורמוז ועד באב אל-מנדב
המקור אמר כי הממשל האמריקאי הבהיר למתווכים שפתיחת מצר הורמוז צריכה לבוא לצד הפסקת התקיפות החות'יות נגד השיט בים האדום. לדבריו, וושינגטון תטיל על טהרן אחריות לפעולות שיבוצעו במהלך תקופת 60 הימים, אם יתברר כי נמשך הסיוע הצבאי האיראני. לפי המקור, לאחר חתימת ההסכם תעביר וושינגטון את הלחץ לסיום העצמאות הצבאית של הקבוצות הקשורות לאיראן בעיראק, בלבנון ובתימן. לדבריו, הפסקת המלחמה עם איראן לא תעניק לאותן קבוצות הגנה פוליטית או ביטחונית במדינות שבהן הן פועלות.
הקרב האמיתי על דרום לבנון נחשף
מקור דיפלומטי המעורה בפרטי המשא ומתן העקיף בין לבנון לישראל בתיווך אמריקאי, חשף בפני העיתון הלבנוני "אל-ג'ומהוריה", המתנגד לחיזבאללה, כי הדיונים בחדרים הסגורים חורגים הרבה מעבר להסדרי ביטחון טכניים של הפסקת אש. לדבריו, "המעצמות נאבקות כעת על עתידו של דרום לבנון ועל אופי התקופה שתגיע לאחר המלחמה".
על פי הדיווח ב"אל-ג'ומהוריה", הפערים בין הצדדים משמעותיים. בעוד שהמשלחת הלבנונית מתמקדת בדרישה להפסקת אש, נסיגה ישראלית והחזרת התושבים לבתיהם, ישראל מגיעה עם גישה שונה לחלוטין. מטרתה, כך נטען, היא לנצל את היתרון הצבאי הנוכחי כדי לקבע מציאות חדשה בשטח ולהפוך אותה להסדרי ביטחון ארוכי טווח. המקור ציין כי ארה"ב, שאינה נתפסת בביירות כמתווך ניטרלי אלא כמי שדואגת לביטחון ישראל, מעוניינת בעיקר למנוע הסלמה אזורית רחבה. במקביל, ישראל חותרת להקמת "אזור חיץ" תחת אצטלות ביטחוניות, תוך שימור משוואת "צפון ישראל מול הדאחייה בביירות".
כדי למנוע מצב שבו הכפרים ההרוסים יהפכו לאזורים נטושים, הציעו הלבנונים מודל של "אזורי ניסוי", המוגדרים כ"פיילוטים". ההצעה כללה פריסה של צבא לבנון ונסיגה ישראלית מאזורים ספציפיים, החל מבינת ג'בייל ועד לאזור הבופור. אזורים אלו נועדו להיות תחת ריבונות לבנונית ללא נוכחות של מיליציות לא חוקיות. עם זאת, המקור מדגיש כי ישראל דוחה את התרחיש הזה בתוקף ומנסה להעמיק את שליטתה קילומטרים אל תוך השטח הלבנוני. עוד מאשימים בלבנון כי המשלחת הישראלית מנפחת בכוונה את מספרי פעילי חיזבאללה מדרום לליטני ל"אלפי לוחמים", בניגוד להערכות בביירות שעומדות על מאות בודדות, בניסיון להצדיק את המשך הנוכחות הצבאית.
נקודה מהותית שעולה מן הדיווח היא ההתפכחות מהתלות באיראן וברצון להפריד מסלולים. המקור הבהיר כי ההנחה שהסכם בין וושינגטון לטהרן יוביל אוטומטית לנסיגה ישראלית היא "לא מציאותית". ישראל פועלת על בסיס האינטרסים הביטחוניים שלה בשטח ולא על סמך הבנות אמריקאיות-איראניות. "הלקח שלבנון למדה מניסיון העבר הוא שקשירת עתידה בהסכמים אזוריים תמיד גבתה מחיר יקר", טען המקור. לתפיסתו, האלטרנטיבה למשא ומתן היא המשך ההרס והעקירה. המשא ומתן אינו נתפס כניצחון, אלא ככלי היחיד שנותר למנוע מהנוכחות הישראלית להפוך לעובדה מוגמרת שתמנע את חזרת התושבים לבתיהם.
התרעות פיקוד העורף