על פי הדיווח, במשך כ-40 ימים תקפו מטוסים אמריקאיים וישראליים את ההרים סביב העיר יזד, שם נמצא לפי ההערכות אחד ממיזמי הטילים החשובים של איראן: מתחם תת-קרקעי שנחצב עמוק בתוך סלעי גרניט. תושבים באזור סיפרו כי למרות התקיפות החוזרות, איראן המשיכה לשגר טילים. אחד מתושבי יזד אמר כי הכוחות האמריקאיים והישראליים הפציצו שוב ושוב את ההרים, אך הטילים האיראניים המשיכו לצאת מהם עד הרגעים האחרונים לפני הפסקת האש.
500 מטרים בתוך ההר: כך חזרו המנהרות לפעול בתוך שעות
בדיווח נטען כי היכולת לשמר חלק מרכזי ממערך הטילים מאפשרת לטהרן להמשיך במדיניות ההרתעה הא-סימטרית שלה מול ארצות הברית וישראל. גם לאחר שבועות של תקיפות, איראן המשיכה לאיים על נתיבי שיט ותשתיות אנרגיה במפרץ, ובחילופי האש האחרונים שיגרו משמרות המהפכה מטחי טילים בליסטיים.
גורם המקורב למשטר האיראני אמר לעיתון כי המלחמה חיזקה את התפיסה שלפיה כוח צבאי, ולא דיפלומטיה, הוא הערובה המרכזית לביטחון. לדבריו, בטהרן הגיעו למסקנה כי "בניית אמון" אינה אסטרטגיה מספקת, וכי רק כוח צבאי יכול לשמש הרתעה מול היריבים. אותו גורם טען כי מתחם הטילים באזור יזד משתרע לעומק של כ-500 מטרים בתוך ההרים, וכי הוא נותר פעיל לאורך המערכה. לדבריו, התקיפות הרסו כניסות למתחמים תת-קרקעיים, אך באיראן הצליחו לפתוח אותן מחדש בתוך זמן קצר יחסית.
הנשיא טראמפ הצהיר עם פתיחת המערכה כי ארצות הברית תשמיד את הטילים של איראן ואת תעשיית הטילים שלה. גם בישראל אמרו באפריל כי רוב המשגרים האיראניים הוצאו מכלל פעולה. ואולם לפי הערכות מודיעין אמריקאיות שפורסמו בתקשורת בארצות הברית, איראן עדיין מחזיקה בכ-70% מהמשגרים הניידים שהיו ברשותה לפני המלחמה, וכן בכ-70% ממלאי הטילים שלה. לפי אותן הערכות, טהרן גם הצליחה לחדש גישה לרבים מאתרי הטילים, למשגרים ולמתקנים התת-קרקעיים, כולל באזורים הסמוכים למצר הורמוז.
דיפלומט מערבי בכיר בטהרן אמר ל-Financial Times כי ההערכות הללו תואמות במידה רבה את התרשמותו. לדבריו, איראן הצליחה להגן על חלק משמעותי מהארסנל ומהיכולות שלה, וגם כאשר כניסות למנהרות הותקפו - ניתן היה לפנות אותן ולחדש פעילות. גם עדויות תושבים באזורים שהותקפו מחזקות את התמונה הזו. תושב מחוז כרמאנשאה סיפר כי לעיתים, שעות ספורות בלבד אחרי תקיפה, איראן שיגרה טילים מאותם אזורים. לדבריו, התושבים התקשו להאמין שהמתקנים שורדים תקיפות בעוצמה כזו.
הניסיון בחפירות וההשראה מקוריאה הצפונית
לפי גרייבסקי, אף שיש חולשות באסטרטגיית הטילים של איראן, הכוח עצמו תפקד טוב מכפי שרבים העריכו - במיוחד נגד יעדים במפרץ. לדבריה, אסטרטגיית הטילים האיראנית היא בראש ובראשונה אסטרטגיית הישרדות, והיכולת לשמר אותה לאורך זמן חשובה מבחינה אסטרטגית יותר מאשר רק במישור הטקטי.
מספרם המדויק של מתחמי הטילים התת-קרקעיים באיראן אינו ידוע. לפי הערכות אנליסטים, איראן מפעילה עשרות מתקנים כאלה ברחבי המדינה, רבים מהם קבורים עמוק באזורים הרריים. מיקומם של המתקנים התברר כמרכיב קריטי: מתקנים הסמוכים לגבולות המערביים של איראן פגיעים יותר, משום שכלי טיס בלתי מאוישים יכולים לשהות מעליהם ולתקוף משגרים בעת יציאתם מהמנהרות. לעומת זאת, אתרים עמוקים יותר בתוך המדינה קשים בהרבה לשיבוש מתמשך.
בדיווח צוין כי לאיראן ניסיון רב בחפירת מנהרות, בין היתר בשל עשרות שנים של בניית מערכות מטרו ותשתיות באזורים הרריים. לצד זאת, לפי גרייבסקי, איראן למדה לקחים חשובים גם מקוריאה הצפונית, לאחר ביקור שערך שם אמיר עלי חאג'יזאדה, מי שהיה מפקד כוח הטילים של משמרות המהפכה וחוסל על ידי ישראל בשנה שעברה.
גורם נוסף שהגביר את חוסן מערך הטילים האיראני הוא הביזור שלו. במשך כשני עשורים פיזרה טהרן את יכולות הטילים שלה כדי לפצות על חולשת חיל האוויר שלה ועל מגבלות מערך ההגנה האווירית. המהלך הזה אמנם שיפר את שרידות המערך, אך גם חיזק את מעמדם של משמרות המהפכה, המפקחים על חלק מרכזי מתוכנית הטילים.
לפי אנליסטים שצוטטו בדיווח, המלחמה צפויה לחזק עוד יותר את המגמה הזו. גורם המקורב למשטר אמר כי מעמדם של משמרות המהפכה במערכת האיראנית התחזק לאחר המלחמה, משום שלדבריו הם פעלו תחת לחץ חריג והמשיכו לשגר טילים עד הרגע האחרון.
התרעות פיקוד העורף