אולם, המציאות המשפטית מורכבת הרבה יותר ומרמזת שהפניקה עשויה להיות מוגזמת. פרצה חוקית תאפשר לתוכנית הריגול להמשיך לפעול כסדרה לפחות עד חודש מרץ 2027. הסיבה לכך היא שבית המשפט החשאי למעקב מודיעין זר אישרר את התוכנית רק במרץ האחרון, ואישור זה תקף לשנה קדימה. בשל כך, מומחים משפטיים ומחוקקים הדורשים רפורמות בחוק, טוענים כי תחושת הדחיפות נועדה בעיקר לייצר לחץ על הקונגרס לאשר את החוק ללא שינויים משמעותיים.
סעיף 702 מאפשר לממשל האמריקאי לאסוף מידע מחברות טכנולוגיה ענקיות כמו גוגל ו-AT&T, ולקרוא הודעות פרטיות של זרים מחוץ לארצות הברית ללא צורך בצו בית משפט, גם אם הם מתקשרים עם אזרחים אמריקאים. הסוכנות לביטחון לאומי מסתמכת על מידע זה באופן דרמטי, והוא מהווה כ-60 אחוזים מהמודיעין המסווג המוגש מדי יום לנשיא.
עם זאת, על פי מסמכים ממשלתיים שפורסמו על ידי עיתון "הניו יורק טיימס", גורמים בממשל מביעים חשש אמיתי כי פקיעת החוק תוביל למאבקים משפטיים מול חברות התקשורת. חלקן כבר אותתו כי יסרבו לשתף פעולה בהיעדר חקיקה מפורשת שמחייבת אותן. גורמי ביטחון מזהירים כי גם ניתוק רגעי בזרם המידע עלול לגרום לאובדן התרעות חיוניות.