באתר "טורקיה היום" טוענים כי הנסיגה של BYD אינה נובעת רק מבעיות פנימיות בטורקיה, אלא משקפת שינוי גלובלי עמוק בשרשראות האספקה ובשיקולים הגיאופוליטיים של חברות ענק.
במשך שנים, ההנחה המרכזית באנקרה הייתה כי איחוד המכסים של טורקיה עם האיחוד האירופי מבטיח לה מקום של כבוד כ"גשר" תעשייתי. עם זאת, התקנות החדשות של האיחוד האירופי, שנועדו להגן על תוצרת מקומית ולקדם את מדיניות ה-"Made in Europe", מאותתות כי היתרון הטורקי המסורתי כבר אינו מספיק עבור המשקיעים מסין.
לפי הסבר זה למרות שגם טורקיה וגם הונגריה הציעו לסינים תמריצים נדיבים כמו פטור מסיבי ממס וקרקעות זולות, הונגריה מחזיקה בקלף מנצח שטורקיה אינה יכולה להציע: חברות מלאה באיחוד האירופי. עובדה זו מעניקה ליצרניות הרכב מסין לא רק גישה חופשית, בטוחה ונטולת מכסים לשוק הצרכנות הגדול באירופה, אלא גם השפעה פוליטית בתוך מוסדות האיחוד בבריסל.
בנוסף, גם המהפכה הטכנולוגית משחקת תפקיד דרמטי בהחלטה. בניגוד לרכבי בנזין היסטוריים שדרשו אקו-סיסטם נרחב של ספקי משנה מקומיים, ברכבים חשמליים עיקר הערך התעשייתי מצוי בסוללות, בשבבים ובתוכנה - תחומים שבהם החברות הסיניות שולטות ממילא. משמעות הדבר היא ש-BYD כלל אינה זקוקה לספקים הטורקיים.
למעשה, במניסה אף נפוצו שמועות כי ענקית הרכב תכננה להביא עמה כ-2,500 פועלים סינים, שהיוו מחצית מכוח האדם המתוכנן, ואף להקים עבורם "צ'יינה-טאון" מקומית סגורה כדי לשמור על קווי הייצור שלה.
התרעות פיקוד העורף