על כך השיב ואנס בביטול גמור והדף את הטענות הישראליות: "העיתונאי הישראלי הזה קרא לנשיא מפסידן ולי קרא עלוב נפש... מה שהאנשים האלה לא מבינים זה שבידינו נמצאים כל הקלפים. מה בדיוק הם רצו שנעשה? שנציב 300,000 חיילי חי"ר אמריקאים על אדמת איראן? לעולם לא היינו עושים את זה. הנשיא הרגיש שהוא יכול להשיג את היעדים שלו באמצעים שבהם הוא נקט, והוא צדק לחלוטין בכך".
קלי עצמה לא חסכה בביקורת משלה כלפי המתנגדים להסכם, וטענה כי לניצים בארה"ב ובישראל יש אינטרס בהמשך הסכסוך: "בואו נהיה כנים, מה שהמבקרים של ההסכם הזה באמת רוצים הוא עוד לחימה. הם רוצים שפשוט נפציץ את איראן עד דק. אני חושבת שיהיה להם נוח מאוד אם ישראל תגדיל את ההגמוניה שלה במזרח התיכון, והם לא יבואו על סיפוקם עד שתהיה שם תמונת מצב שנראית כמו כיבוש צבאי של ממש".
באשר לפרטי ההסכם עצמו, סגן הנשיא ניסה להרגיע את הציבור האמריקאי והבהיר בצורה חד-משמעית את משוואת התמורה מול טהראן: "אני יכול לסכם את ההסכם הזה בשניים או שלושה משפטים: אם האיראנים ישנו את האופן שבו הם מתנהגים בנוגע לנשק הגרעיני שלהם ובנוגע למימון טרור, אנחנו נשלב אותם בחזרה בכלכלה העולמית. אם הם לא יעשו זאת - אנחנו לא נשלב אותם. זה עד כדי כך פשוט".
בתגובה לשאלתה של קלי האם ארגוני פרוקסי כמו חיזבאללה בלבנון עלולים להכשיל את ההסכם ולגרור את האזור להמשך לחימה מול ישראל, הבהיר ואנס: "אם איראן תמשיך לממן את חיזבאללה, אנחנו ממש לא נאפשר לשחרר קופת נכסים קפואים שיוזרמו לאיראנים. ואני רוצה להיות ברור: אפילו אם האיראנים יעשו את כל מה שמצופה מהם בהסכם, אף סנט של כספי מיסים אמריקאים לא יעבור לאיראן".
לסיום, כשהתבקש להסביר מדוע הוא סומך על המשטר בטהראן, ענה ואנס בנחרצות: "אנשים שואלים אותי למה אתה מאמין להם הפעם? אז אני לא מאמין להם! אני לא סומך על איש. אני בוחן רק מעשים. המבנה של ההסכם הזה קובע שככל שהם יעשו יותר - הם יקבלו יותר. ככל שהם יעשו פחות - הם יקבלו פחות".