עם זאת, מאן ביקש להסיר כל עמימות סביב עמדת האיחוד. "זו לא המדיניות הרשמית של האיחוד האירופי שישראל היא מדינת אפרטהייד", אמר. "אני רוצה להבהיר זאת באופן מוחלט".
עם זאת, מאן הודה כי היחסים עוברים תקופה קשה. "אשקר אם אומר שהיחסים לא נמצאים כעת בתקופה מורכבת יותר", אמר.
אחת הטענות המרכזיות בישראל היא שהאיחוד האירופי מתמקד באופן לא מידתי בסכסוך הישראלי-פלסטיני, בזמן שהוא מתעלם מהפרות זכויות אדם חמורות בהרבה במקומות אחרים בעולם. מאן דחה את הטענה הזו בתוקף והגדיר אותה כ"עיוות מוחלט". לדבריו, "יש בעיות בכל העולם, וזה יהיה מטעה לחלוטין לדמיין שאנחנו משמיעים הערות חריפות יותר על ישראל מאשר על מדינות אחרות".
סוגיה נוספת שמעסיקה מאוד את בריסל היא אלימות של ישראלים קיצונים נגד פלסטינים ביהודה ושומרון. "אנחנו מודאגים מאוד", אמר מאן. "היו מקרים רבים של קיצונים אלימים שנכנסו לקהילות פלסטיניות, הציתו מכוניות ורכוש, עקרו עצים וגנבו בעלי חיים".
מאן הביע תמיהה על הקושי של ישראל להתמודד עם התופעה. "מבחינתכם, זו לא אמורה להיות בעיה כה גדולה", אמר. "הרשויות האזרחיות והמשטרה בישראל יעילות מאוד. לכן קצת קשה לנו להבין מדוע כל כך קשה לטפל בנושא הזה בצורה אפקטיבית יותר".
כשנשאל מה יכול להצדיק סנקציות נגד שר שנבחר באופן דמוקרטי במדינה ידידותית, השיב מאן כי האיחוד פועל על בסיס עקרונות יסוד. "אם נטיל סנקציות על אנשים, זה יהיה בגלל פעולות שלדעתנו מפרות זכויות אדם ועקרונות דמוקרטיים בסיסיים", אמר.
מאן התייחס גם להתנהלותו של בן גביר סביב אירוע המשט. לדבריו, הגעתו של השר להצטלם עם העצורים, לצד סרטון שבו נראה לכאורה אחד מהם מוכה, נתפסו באירופה כבלתי מקובלים. "הוא היה שם בבירור כדי להתגרות באנשים, ולכן הייתה ביקורת", אמר.
לצד המחלוקות המדיניות, מאן הזכיר כי האיחוד האירופי נותר שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל. אולם גם התחום הכלכלי מושפע מהמתיחות הפוליטית. לדבריו, כמה מדינות באיחוד העלו הצעות להטיל מכסים על מוצרים שמקורם בהתנחלויות ביהודה ושומרון, או אף לאסור עליהם לחלוטין. "הנושא נדון כעת בבריסל", אמר. עם זאת, הוא הדגיש כי מוקדם לדעת אם תוגש הצעה קונקרטית וכיצד יצביעו המדינות החברות.
מאן הוסיף כי גם הרטוריקה בישראל מקשה על ניהול השיח מול אירופה. "זה לא עוזר שיש לעיתים רטוריקה די לוהטת מצד גורמים ישראליים", אמר. "אני מבין שזו תקופת בחירות, אבל יהיה מועיל אם הרטוריקה תתמתן, כדי שנוכל לנהל דיון רגוע יותר".
למרות המשברים, השגריר האירופי ביקש לסיים במסר פרגמטי. "ברור שאנחנו צריכים את ישראל, וישראל צריכה אותנו", אמר. "יש לנו מערכת יחסים היסטורית עמוקה מאוד. אנחנו צריכים זה את זה. יש כל כך הרבה תחומים שבהם אנחנו יכולים להפיק תועלת זה מזה, כל כך הרבה פוטנציאל וכל כך הרבה הזדמנויות".