בראיון שהעניק בחודש מרץ למחברי הספר, בחר טראמפ לפתוח בהשוואה בינו לבין כמה מהרודנים והמנהיגים האכזריים בהיסטוריה. הנשיא הציג בגאווה מסמך שלדבריו נכתב על ידי "היסטוריון", הטוען כי כל אותם מנהיגים היסטוריים, "כמה שהיו מעוררי אימה בתקופתם, לא הייתה להם השפעה גלובלית. הכוח שלהם היה מקומי. אך הכוח שלו (טראמפ) לא היה כזה".
זהב, חטיפים ודבק מגע בחדר הסגלגל
"טוב יותר מ'המתמחה'": מנהיגי העולם על הכוונת
במקביל, היוהרה שלו באה לידי ביטוי גם בשאיפות ההתרחבות של ארה"ב. טראמפ אמר למקורביו כי ונצואלה עשויה להפוך למדינה ה-51 של ארצות הברית, לאחר הפשיטה המוצלחת בינואר 2026 ולכידתו של ניקולס מאדורו. מנגד, הניסיונות הדיפלומטיים שלו נראים לעיתים כחובבנות. כששליחו המיוחד סטיב ויטקוף נפגש עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בניסיון לקדם הסכם באוקראינה, הוא הבחין שפוטין משרבט "3+2" על פנקסו. ויטקוף שאל: "אתה יכול לחתום לי על זה ואני אקח את זה הביתה?", ופוטין החתים ומסר לו את השרבוט חסר המשמעות שאותו מיהר ויטקוף למסגר.
מסע נקמה ו"סרטי סנאף"
אחד המניעים להתנהלותו המנותקת של הנשיא הוא סביבתו הקרובה. הספר חושף כי טראמפ מעסיק עוזרת בשם נטלי הארפ, שתפקידה הוא להציף אותו ב"זרם רענן של כתבות חדשותיות חיוביות" ואף להשאיר לו מכתבי הערצה שבהם נכתב: "אתה כל מה שחשוב לי". כשנשאל מדוע הוא מאפשר למשפחתו לעשות עסקאות ענק שהכניסו להם למעלה ממיליארד דולר, בניגוד להנחיותיו בעבר, השיב טראמפ בפשטות: "כי גיליתי שלאף אחד לא אכפת. מותר לי". כששר ההגנה שלו, פיט הגסת', מספק לו סרטונים מחרידים של תוצאות תקיפות כטב"מים המכונים "סרטי הסנאף של הגסת'", נראה כי טראמפ של הקדנציה השנייה אכן מנהל את המעצמה כתוכנית ריאליטי אבסורדית.
התרעות פיקוד העורף