העימות החל לאחר שוואנס פנה בפומבי לגורמים ישראליים שתקפו את ההסכם בתיווך אמריקאי עם איראן. בדבריו הזכיר סגן הנשיא כי משלמי המסים האמריקאים מסבסדים חלק משמעותי ממערך ההגנה של ישראל. ספנסר, מנגד, טען כי הברית בין המדינות אינה רק העברת כספים מוושינגטון לירושלים, אלא השקעה אסטרטגית ארוכת טווח שמניבה לארצות הברית מודיעין, טכנולוגיה, ניסיון מבצעי ויציבות אזורית.
לטענת ספנסר, שיתוף הפעולה עם ישראל הוא נכס אמריקאי בעל ערך גבוה במיוחד. הוא מתאר את הברית כעסקה שמחזירה לארצות הברית הרבה יותר מעלותה הכספית, משום שהיא מעניקה לוושינגטון גישה ליכולות מבצעיות, מערכות הגנה וניסיון קרבי שמשרתים ישירות את האינטרסים האמריקאיים.
כדי להסביר את טענתו, השתמש ספנסר בראשי התיבות "RETURNS", שבאמצעותם פירט את התשואה האסטרטגית, הכלכלית והצבאית שארצות הברית מקבלת מהקשר עם ישראל. לדבריו, ישראל משמשת עבור הצבא האמריקאי מעין מעבדה פעילה לחדשנות צבאית. בשל המציאות הביטחונית המתמשכת שבה היא פועלת, ישראל בוחנת טכנולוגיות ותפיסות לחימה בתנאי אמת, ומספקת לארצות הברית מידע מבצעי שלא ניתן היה להשיג באותה רמה באמצעות סימולציות או ניסויים בלבד.
ספנסר הדגיש גם את התרומה הכלכלית הישירה למשק האמריקאי. לדבריו, מיליארדי הדולרים המועברים לישראל כסיוע צבאי חוזרים בסופו של דבר לתעשייה הביטחונית בארצות הברית. על פי ההסכמים הקיימים, עד שנת 2028 כל כספי המימון הצבאי הזר שמועברים לישראל אמורים להיות מושקעים בארצות הברית. המשמעות היא תמיכה בקבלני ביטחון אמריקאיים, במפעלים, בשרשראות אספקה ובייצור מערכות כמו מטוסי F-35, מערכות מכ"ם וחימושים מדויקים.
לצד ההיבט הכלכלי, ספנסר הצביע על הגישה של ארצות הברית לטכנולוגיות הגנה שנוסו בקרב. הוא הזכיר בין היתר את מערכת ההגנה האקטיבית הישראלית "מעיל רוח", ששולבה בטנקי אברמס של צבא ארצות הברית, וכן את מערכות ההגנה מפני טילים שפותחו בשיתוף פעולה, בהן כיפת ברזל, קלע דוד ומערכת חץ.
לדבריו, ישראל מעניקה לצבא האמריקאי גם הבנה עדכנית של שדה הקרב המודרני. הקמפיינים הצבאיים הפעילים של ישראל מספקים תובנות מיידיות על הפעלת כטב"מים, לחימה במנהרות, איומי סייבר ולוחמה בשטח בנוי. ספנסר טוען כי הלקחים הללו מכינים את הכוחות האמריקאיים לעימותים עתידיים, בלי שארצות הברית תצטרך ללמוד אותם באמצעות אבדות בשדה הקרב.
מרכיב נוסף בטיעון שלו נוגע ליציבות אזורית והרתעה. ישראל חמושה וחזקה, לדבריו, משמשת עוגן אזורי משמעותי שמרתיע יריבים משותפים, ובראשם איראן ורשתות השליחים שלה. עצמאות ביטחונית ישראלית, כך לפי ספנסר, שומרת על מאזן כוחות נוח יותר לארצות הברית ומפחיתה את הנטל המבצעי על כוחות אמריקאיים במזרח התיכון.
ספנסר הדגיש גם את עומק שיתוף הפעולה המודיעיני בין המדינות. לדבריו, במשך עשורים העבירו גורמי מודיעין ישראליים לארצות הברית מידע חיוני על טרור עולמי, תנועות צבאיות איראניות והפצת נשק. שיתוף הפעולה הזה, לטענתו, מגן באופן ישיר על אנשי צבא, דיפלומטים ואינטרסים אמריקאיים ברחבי העולם.
לבסוף טען ספנסר כי הקשר עם ישראל מאפשר לארצות הברית חופש אסטרטגי רחב יותר להתמקד בסין. מאחר שישראל מסייעת לעגן את מאזן הכוחות במזרח התיכון, וושינגטון יכולה להפנות משאבים דיפלומטיים וצבאיים להתמודדות ארוכת הטווח מול בייג'ינג בזירת האינדו-פסיפיק.
"המסר שלי אליהם יהיה כפול", אמר ואנס. "ראשית: דונלד ג'יי טראמפ הוא ראש המדינה היחיד בעולם כולו שמזדהה עם מדינת ישראל ברגע הזה". ואנס הוסיף והדגיש את תלותה של מערכת ההגנה הישראלית בארצות הברית. לדבריו, שני שלישים מכלי הנשק ההגנתיים שמגינים על ישראל "נבנו בידיים אמריקאיות ושולמו בדולרים של משלמי המסים האמריקאים".
ארצות הברית מעניקה כיום לישראל סיוע צבאי בהיקף של כארבעה מיליארד דולר בשנה, וברקע כבר מתקיימים מגעים על חבילת סיוע חדשה. בעוד מבקרי הסיוע ממשיכים להטיל ספק בהיקפו, ספנסר טוען כי התשואה האסטרטגית שארצות הברית מקבלת מהברית עם ישראל עולה בהרבה על העלות הכספית שלה.
התרעות פיקוד העורף