בדצמבר 2024, יומיים בלבד לאחר נפילתו הדרמטית של משטר בשאר אל-אסד, פרסם משרד החוץ הטורקי הצהרה מאופקת באופן מפתיע. חרף העובדה שמשטר אסד הסב לאנקרה צרות צרורות לאורך שנות דור, לא נשמעו צהלולים או אנחות רווחה פומביות מכיוונה של טורקיה, וזאת על אף שלראשונה בתולדות הרפובליקה הסתמנה אפשרות ממשית לכינון ממשלה ידידותית בדמשק. הסיבה לשתיקה הרועמת הזו הייתה ישראל. משרד החוץ הטורקי בחר למקד את הצהרתו בגינוי חריף נגד ישראל, בטענה כי היא מפרה את הסכם הפרדת הכוחות משנת 1974 בכך שהיא חודרת לאזור החיץ ומתקדמת לעומק הטריטוריה הסורית. באותם ימים, ישראל הסתמנה כמכשול הגדול ביותר בפני הסטטוס-קוו הסורי החדש, עד כדי כך שבכירים באנקרה הביעו חשש ממשי כי מנהיג סוריה החדש, אחמד א-שרע, יחוסל באישון לילה במסע התנקשויות פתאומי. כיום, כמעט שנה וחצי לאחר מכן, תחושה דומה של זהירות מהולה בסיפוק רב מאפיינת את הלך הרוח באנקרה, הפעם לנוכח מזכר ההבנות החדש שנחתם בין ארצות הברית לאיראן. במאמר מקיף שפורסם באתר "טורקיה היום", מנתח הפרשן לוונט כמאל את התגובה הטורקית להסכם. לדבריו, הגדרתו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן את ההסכם כ"התפתחות חשובה" משקפת את הביטחון ששואבת אנקרה ממסגרת הדיאלוג האזורית שהיא מנסה לבנות. עם זאת, כמאל מבהיר כי המשא ומתן האמיתי טרם החל; הפסקת אש אומנם עוצרת את שפיכות הדמים, אך בניית שלום בר-קיימא היא משימה מורכבת לאין שיעור. החישובים הבלתי פתורים של שלוחות הפרוקסי באזור, יחד עם התנהלותה התנודתית של ישראל, מהווים עדיין סיכונים משמעותיים המחייבים את טורקיה להישאר בעמדת תצפית קפדנית וזהירה. ארדואן על ישראל (צילום :אבו עלי אקספרס) למרות הזהירות המתבקשת, ניכר כי טורקיה רואה את ההסכם החדש בין איראן לארצות הברית באור חיובי ביותר, ובעיקר שואבת נחת מכך שוושינגטון דחקה הצידה באופן מופגן את דרישותיה של ישראל במהלך המשא ומתן מול טהרן. על פי הדיווח ב-"טורקיה היום", ישראל מודרה לחלוטין מהתהליך. כפי שניסח זאת בציניות איש התקשורת האמריקאי טאקר קרלסון, ארצות הברית שלחה לישראל את ההסכם ב"עותק מוסתר" רק לאחר שהעסקה כבר נחתמה ונסגרה סופית. תחושת הסיפוק באנקרה רק הלכה והעמיקה בעקבות התבטאויותיו החריגות של סגן נשיא ארצות הברית, ג'יי. די. ואנס, אשר הטיח ביקורת ישירה וחסרת תקדים בישראל כשאמר: "מהי ההצעה המדויקת שלכם? אתם מדינה של 9 מיליון תושבים. אתם לא יכולים פשוט להרוג את דרככם החוצה בניסיון לפתור כל בעיית ביטחון לאומי שיש לכם". עבור טורקיה, זו הייתה עדות מרגיעה לכך שלממשל האמריקאי יש עדיין עמוד שדרה מול בעלת בריתו המרכזית במזרח התיכון. הקריסה של מה שנתפס בטורקיה כיהירות ישראלית היא מוקד נוסף לשמחה לאיד. הפרשן הטורקי עומר אוזקיזילצ'יק מציין בטורו כי רק לפני חודשים ספורים, בראשית המלחמה מול איראן, ישראל התנהלה כמי שכבר ניצחה במערכה. "התעמולה הישראלית" באותם ימים של אופוריה הייתה קצרה, ברורה ומאיימת: "טורקיה היא הבאה בתור". ישראל, שמורכבת על פי אוזקיזילצ'יק מ"שילוב אקראי של אנשים גולים וזועמים לאורך מאות שנים", הרגישה סוף סוף כמו מעצמה הגמונית במזרח התיכון שכולם חייבים לסור למרותה. אולם, חודשים לאחר מכן, החלומות הללו הפכו לאפר. ישראל נכשלה לחלוטין בהשגת מטרות המלחמה שלה נגד איראן, בין אם בלבנון, בעיראק, בתימן או באיראן עצמה. המשטר האיראני עדיין עומד על תילו, וכך גם חיזבאללה, המיליציות הפרו-איראניות בעיראק והחות'ים. כדי לסבך את התמונה עוד יותר, ישראל כשלה בכינון ברית אנטי-איראנית עם מדינות המפרץ, ובסופו של דבר הסבה נזק חמור ליחסיה עם ממשל דונלד טראמפ. הדיאגנוזה למצבה של ישראל ברורה: שאיפות הגמוניות בלתי מציאותיות בעליל.