התוצאה בשטח מורגשת היטב בקרב האזרחים: הגבלות חמורות על מכירת דלק, זינוק במחירי הבנזין, ותורי ענק של מכוניות מחוץ לתחנות דלק במרחק מאות קילומטרים מקו החזית. מציאות זו, כפי שעולה משורת דיווחים ב"וול סטריט ג'ורנל" וב"פייננשל טיימס", מהווה כאב ראש אסטרטגי עבור הקרמלין, שמתקשה יותר מתמיד לשדר עסקים כרגיל ולהגן על אזרחיו מפני השלכות המלחמה שאותה יזם.
תור לדלק בחסות קייב
רק השבוע, נחילי כטב"מים אוקראיניים היכו שוב ושוב בבית זיקוק אסטרטגי במוסקבה, אשר אחראי לייצור של יותר משליש מאספקת הדלק של הבירה הרוסית וסביבתה. תיעודים שהופצו ברשתות החברתיות הציגו כדורי אש עצומים שפרצו מפיצוץ של מכלי אחסון, לצד שריפות ענק שהשתוללו ברחבי המתחם. מדובר במכת המחץ האחרונה מתוך יותר מעשרים וחמש תקיפות נגד בתי זיקוק רוסיים מאז חודש מרץ.
למרות שרוסיה הפסיקה לפרסם נתונים רשמיים על כמות הנפט הגולמי שהיא מעבדת, אנליסטים מעריכים כי גל התקיפות הנוכחי השבית למעלה מ-20% מיכולת הזיקוק של המדינה. סוכנות האנרגיה הבינלאומית, ה-IEA, בפריז הגדירה את רמת השיבוש הזו כ"חסרת תקדים בהיסטוריה של הסכסוך".
הגבלות אלו התפשטו ללא פחות מ-53 אזורים ברוסיה ובשטחים הכבושים, כולל באזורים מרוחקים כמו האזור הארקטי וסיביר, במטרה למנוע אגירת דלק. נהגים מתוסכלים מציפים את הרשתות החברתיות בתלונות; באחד הסרטונים, אישה סיפרה כיצד המתינה שעתיים וחצי כדי לתדלק את רכבה בדרך האגרה שבין מוסקבה לסנט פטרסבורג. "אנשים מוכנים עכשיו לשלם כל מחיר על בנזין", ציין נהג מקרים.
המלחמה משנה פנים: כטב"מים במקום חיילים
במקביל למשבר האנרגיה מבית, רוסיה ניצבת בפני נחיתות טכנולוגית הולכת וגוברת בשדה הקרב עצמו. בעוד שבתחילת המלחמה כוחותיו של פוטין הסתמכו על יתרון מספרי וכוח אש ברוטאלי כדי להתקדם, החדשנות האוקראינית בתחום הרחפנים השאירה את מוסקבה מאחור. כלי הטיס האוקראיניים משמידים בסיסי אוויר ושיירות צבא במרחק של כ-150 קילומטרים ויותר מעבר לקווי החזית.
ההשפעה הקרקעית של עליונות טכנולוגית זו דרמטית: על פי נתוני מעקב של קבוצת Black Bird, בין פברואר למאי השנה, כוחותיה של מוסקבה הצליחו לכבוש רק 164 קמ"ר, צניחה תהומית לעומת 1,151 קמ"ר באותה התקופה אשתקד. "הרובוטיקה הפכה את מספרי החיילים לחשובים הרבה פחות", ציין גורם המעורב במאמץ המלחמתי בפני ה"פייננשל טיימס".
"אתה צריך עשרים אלף מפעילי רחפנים, לא מאות אלפי גברים בתוך שוחות". מגמה זו גם מקשה על מוסקבה למלא את שורות הצבא: נתוני התקציב הרוסי מצביעים על גיוס של 71,216 גברים ברבעון הראשון של 2026, ירידה ניכרת לעומת קרוב ל-90,000 אשתקד.
פוטין מנותק, התעשייה מקרטעת
תעשיית הביטחון הרוסית עובדת כיום בקצה גבול היכולת שלה. שיעור האבטלה הנמוך במדינה מקשה על גיוס עובדים מיומנים הנדרשים לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות, ויחידות הרחפנים הרוסיות, דוגמת יחידת העילית "רוביקון", נותרות מסורבלות וחסרות יכולת תקשורת מתקדמת בהשוואה למקבילותיהן האוקראיניות.
הפצצות הגולשות – היתרון הרוסי שנותר
עם זאת, לצבא הרוסי נותרו עדיין אמצעים קטלניים שמסבים נזק כבד. מטוסי הקרב הרוסיים ממשיכים להטיל פצצות גולשות שכותשות ללא רחם עמדות אוקראיניות, תעלות מגן וריכוזי אוכלוסייה. בשל המחסור הכרוני במערכות הגנה אווירית מתקדמות בצד האוקראיני, חיל האוויר הרוסי מסוגל לשחרר את הפצצות האימתניות הללו בקרבה מסוכנת לקו החזית.