לטענת אל-עג'מי, "חיזבאללה האיראני בלבנון נגמר", וזו בדיוק הסיבה שבאיראן התעקשו לכלול את הסוגיה הלבנונית במזכר ההבנות עם ארצות הברית. לדבריו, העובדה שאיראן לא העלתה במסגרת המגעים את עזה, פלסטין או ירושלים, מוכיחה כי הסוגיות הללו שימשו בעיקר כסיסמאות להצדקת ההתערבות האיראנית בעולם הערבי.
במקום זאת, כתב, איראן התעקשה להכניס למסמך את הנוסחה בדבר "כיבוד ריבונות לבנון ושלמותה הטריטוריאלית". אל-עג'מי טוען כי מדובר בניסיון איראני להציל את חיזבאללה לאחר שהארגון איבד את יכולת ההשפעה שהייתה לו בעבר, ולשדר לבסיס תומכיו כי טהרן עדיין פועלת למענו.
לפי אל-עג'מי, הסיבה הראשונה להתעקשות האיראנית היא ניסיון "להסיר אחריות" כלפי חיזבאללה ותומכיו. הסיבה השנייה היא ההבנה בטהרן כי הארגון נמצא בדרך לקריסה. לדבריו, בעבר חיזבאללה היה גורר את לבנון להרפתקאות צבאיות בסוריה ומול ישראל מבלי שאיראן תתערב ישירות - אך הפעם המצב שונה, משום שהארגון נשחק במהירות.
לדבריו, חיזבאללה איבד גם את כוחו הפוליטי. אל-עג'מי טען כי "השליש החוסם" שאפשר לארגון לשתק ממשלות והחלטות בלבנון הפך לנחלת העבר. לראשונה זה עשורים, לדבריו, קמה בלבנון ממשלה שמורדת ב"בריונות" של חיזבאללה כלפי המדינה: מקדמת פתיחת שדה תעופה חדש באזור קליעאת, מגרשת את השגריר האיראני מביירות, פותחת בדיאלוג ישיר עם ישראל במטרה להגיע לשלום, ודורשת מחיזבאללה למסור את נשקו לידי המדינה.
במישור האזורי, אל-עג'מי כתב כי חיזבאללה מצוי בסביבה עוינת. מצפון וממזרח נמצאת סוריה "המשוחררת מבעל בריתו אסד", כהגדרתו, לאחר שחיזבאללה נלחם לצד משטר אסד וביצע, לדבריו, מעשי טבח נגד העם הסורי בחלב, אל-קוסייר, אל-חולה, דמשק, ע'וטה ואזורים נוספים.
אל-עג'מי הדגיש כי גם נתיבי האספקה של חיזבאללה נפגעו. לדבריו, מי שסיפק לארגון בעבר טילים, נשק, כסף ומזון אינו מסוגל עוד להגיע אליו באותה קלות. נמלים נמצאים תחת פיקוח, מטוסים איראניים אינם יכולים לנחות בביירות כפי שנחתו בעבר, השגרירות האיראנית נותרה ללא שגריר, הכסף הידלדל, והדרכים הישנות להעברת מזוודות דולרים מטהרן לביירות כמעט ואינן אפשריות עוד.
בסיום טורו טען אל-עג'מי כי שקיעת חיזבאללה היא חלק מהיחלשות רחבה יותר של ההשפעה האיראנית באזור. לדבריו, חמאס נהרס, מיליציות "אל-חשד א-שעבי" החלו למסור נשק למדינה, והתקיפות האמריקניות-ישראליות במרץ האחרון פגעו באופן קשה ביכולות האיראניות בכל הרמות.
לדבריו, איראן נמצאת כיום בעמדת חולשה: היא "מלקקת את פצעיה", מנסה לאסוף מחדש את תיקיה האזוריים, ומבקשת לצאת מהמלחמה מבלי לחשוף את עומק הפגיעה שספגה. "האמת שאנשיה ושכיריה אינם יכולים להסתיר", כתב, "היא שאיראן היום הרוסה כלכלית וצבאית, ומנסה להסדיר את נשימתה. היא אינה מסוגלת להציל את עצמה - אז איך תציל את חיזבאללה בלבנון?".