מסתבר שהאזהרות הכלכליות היו שגויות רק בתזמון שלהן. הברקזיט פגע קשות בכלכלה הבריטית, והעלויות שלו הלכו והצטברו בהתמדה במהלך העשור האחרון, כשהן עולות בהרבה על כל תועלת אפשרית. במקביל, המהלך עורר חוסר יציבות פוליטית חסרת תקדים: המדינה תושבע בקרוב את ראש הממשלה השביעי שלה מאז אותה הצבעה ב-23 ביוני 2016, זאת לאחר שקיר סטארמר הודיע על התפטרותו ביום שני האחרון.
הסערה המתמשכת הובילה לתחושת חרטה עמוקה בציבור הרחב. בסקר שנערך לאחרונה, כמעט מחצית מהבריטים סבורים שהברקזיט מתנהל בצורה גרועה מהצפוי, עלייה חדה לעומת הנתונים מלפני חמש שנים, וסקר נוסף העלה כי קצת יותר ממחצית מהאזרחים יתמכו כיום בהצטרפות מחדש לאיחוד האירופי.
על פי דיווח של ה"ניו יורק טיימס", קשה לאמוד במדויק את העלות המלאה של הברקזיט, בהתחשב בזעזועים נוספים שספגה הכלכלה הבריטית, בהם מגפת הקורונה, מכסי המגן מתקופת הנשיא טראמפ והמלחמות באוקראינה ובאיראן. עם זאת, כלכלנים מסכימים באופן גורף כי כלכלת בריטניה קטנה כיום ב-4% עד 6% ממה שהייתה לו המדינה הייתה נשארת באיחוד האירופי - אובדן תפוקה משמעותי שמשמעותו הכנסות נמוכות יותר ממסים ושיפור איטי יותר ברמת החיים. מחקר בולט בהובלת פרופסור ניקולס בלום מאוניברסיטת סטנפורד אף העריך כי הברקזיט הפחית את התוצר המקומי הגולמי של בריטניה בעד 8 אחוזים.
מרבית הנזק הכלכלי נובע מחיכוך מסחרי הולך וגובר מול שוק של 450 מיליון בני אדם ממש מעבר לתעלה. הסכם הסחר של 2021 אומנם שמר על רוב המכסים באפס, אך הציב חסמים אדמיניסטרטיביים חמורים כמו ניירת מסורבלת, בדיקות גבולות ותקנות חדשות. בעקבות כך, היצוא הבריטי של סחורות ושירותים לאיחוד האירופי צנח בכ-12%, והיבוא ירד בכ-16%. מגזר החקלאות והמזון ספג מכה אנושה עם צניחה של כ-30% ביצוא, כאשר עסקים קטנים רבים פשוט ויתרו על השוק האירופי. בריטניה חתמה מאז על 39 הסכמי סחר עם 72 מדינות, אך אלו רחוקים מלחפות על ההפסדים מול אירופה, שעדיין מהווה מעל 40 אחוזים מהסחר הבריטי.
גם ההשקעות העסקיות נפגעו וקפאו במשך תקופה ארוכה. במקביל, שוק העבודה עבר טלטלה: בניגוד להבטחות להפחתת ההגירה, נרשם זרם עצום של עובדים ממדינות שאינן באיחוד, מה שמותיר תעשיות כמו אירוח, סיעוד וחקלאות במאבק מתמיד מול עלויות נוספות ומחסור בכוח אדם מוכר. המרוויחים העיקריים, כך נראה, הם בעיקר יועצים, עורכי דין ועמילי מכס.
למרות הכל, לונדון הצליחה לשמור על מעמדה כמרכז הפיננסי של אירופה, אך לא ללא מחיר. העיר איבדה חלקים ניכרים מעסקיה, כולל מסחר במניות שעבר לאמסטרדם וניהול נכסים שעבר לדבלין - תהליך שמומחים בבריטניה מתארים כ"תקר איטי". כעת, כשבריטניה נאבקת באינפלציה עיקשת, נטל חוב כבד וריביות גבוהות, נראה כי העלות הגדולה ביותר של הברקזיט היא למעשה "עלות ההזדמנות", כל אותם דברים חיוביים וצמיחה כלכלית שפשוט לא קרו בגללו.
התרעות פיקוד העורף