שניים מהמקורות, אחד מהם קשור לארגון חברה אזרחית פלסטיני שמפעיל תוכניות עם צרפת ועם מדינות אירופיות נוספות, והשני קשור לפלג פלסטיני המקורב לחמאס, אמרו כי הפגישה התקיימה "לאחרונה" במדינה כלשהי באזור. השניים סירבו למסור היכן בדיוק התקיימה הפגישה, אך תיארו אותה כ"חשאית ביותר".
לפי המקורות, כמה ממשלות, פלגים פלסטיניים ומתווכים המעורבים במאמצים להפסקת אש ברצועת עזה עודכנו על הפגישה זמן קצר לפני או אחרי שהתקיימה. בין הגורמים שעודכנו היו מצרים, קטאר וטורקיה. אחד המקורות אמר כי חמאס הודיע לכמה גורמים שהפגישה עומדת להתקיים, אך לא מסר להם פרטים על תוכנה. גורמים בחמאס אישרו כי הפגישה אכן התקיימה, אך סירבו למסור פרטים נוספים.
הפגישה נחשבת חריגה במיוחד, משום שהיא הפגישה הידועה הראשונה בין גורמים אירופיים לבין בכירים בחמאס מאז טבח ה-7 באוקטובר. צרפת אינה מגדירה באופן רשמי את חמאס כארגון טרור במסגרת החוק הלאומי שלה, אך הרשויות בצרפת כן מעמידות לדין אנשים החשודים במימון הארגון. לאחר מתקפת 7 באוקטובר התגבר בפריז הדיון סביב הדרישה להגדיר את חמאס באופן רשמי כארגון טרור.
האיחוד האירופי, לעומת זאת, כולל את חמאס ואת הזרוע הצבאית שלו, גדודי עז א-דין אל-קסאם, ברשימת הסנקציות נגד ארגוני טרור מאז שנת 2001. בחודש מאי הטיל האיחוד האירופי סנקציות נוספות על חמאס ועל הג'יהאד האסלאמי.
נושאי הפגישות
מקור פלסטיני מהחברה האזרחית אמר כי השיחות עסקו באופן רחב במצב הפלסטיני. בין הנושאים שעלו: ניסיון לארגן מחדש את הזירה הפנים-פלסטינית, קידום פיוס לאומי, וניסיון לקדם תהליך מדיני שיוביל לסיום הסכסוך עם ישראל. לפי אותו מקור, הצדדים דנו גם בתמיכה בזכות הפלסטינים להקים מדינה עצמאית על בסיס גבולות 67'.
צרפת נחשבת לאחת המדינות הבולטות שתומכות בפתרון שתי המדינות. יחד עם סעודיה, היא הובילה מאמצים בינלאומיים שסייעו לגל של הכרה דיפלומטית במדינה פלסטינית ולתמיכה רחבה יותר בנושא באו"ם.
פגישות חמאס ומדינות אירופה בעבר
המגעים הללו התרחשו במקביל לכך שחמאס אימץ בהדרגה עמדה שלפיה הוא מוכן לקבל מדינה פלסטינית בגבולות '67 כפתרון ביניים. עם זאת, התנועה לא הכירה בישראל, המשיכה לדרוש את זכות השיבה לפליטים הפלסטינים, והתעקשה שמזרח ירושלים תהיה בירת המדינה הפלסטינית העתידית.
באותה תקופה הרחיבה התנועה את קשריה עם רוסיה, איראן, מדינות ערביות ואסלאמיות ומדינות אירופיות. במקביל היא הביעה נכונות לדיאלוג עם מגוון רחב של גורמים בינלאומיים, כולל ארצות הברית.
בשנים האחרונות חמאס גם פועל באמצעות משרדי עורכי דין בינלאומיים ויוזמות משפטיות כדי לערער על הגדרתו כארגון טרור בכמה מדינות באירופה, ובעיקר בבריטניה.
מאמצים אלה נשענו בין היתר על מסמך שעליו חתם מוסא אבו מרזוק, חבר הלשכה המדינית של חמאס וראש משרד היחסים הבינלאומיים של הארגון. במסמך נטען כי חמאס הוא תנועת שחרור לאומית, לא ארגון אנטישמי, וכי הוא אינו מהווה איום על מדינות המערב.