האכזבה מסטארמר הייתה גלויה. לפי הדיווח ב"טלגרף", מנכ"ל הקמפיין, נתן ספארקס, הבהיר כי סטארמר דבק בעמדת השמרנים ולא קידם כל רגולציה בשנתיים האחרונות. גראנט עצמו לא חסך בביקורת: "אם אי פעם היה מקרה קלאסי, זה קיר סטארמר, שרק בשבוע שעבר בילה במסיבת הקיץ של מרדוק כשהוא כמעט עוטה על עצמו דלי של חרא."
ברנהאם אינו זר למאבק בתקשורת. בעברו היה תומך נלהב של סעיף 40 לחוק הפשע והמשפט, שנועד לאלץ מוציאים לאור להצטרף לרגולטור מטעם המדינה תחת איום של נשיאה בהוצאות משפטיות מלאות בכל תביעת דיבה. כשר הפנים של צללים בעבר, הוא אף טען כי החלק השני של חקירת לווסון "אינו נתון למשא ומתן".
בת ברית קרובה של ברנהאם, שרת התרבות ליסה ננדי, פרסמה תוכנית המחייבת את ענקיות הטכנולוגיה, ובהן יוטיוב ו-X, להציג באופן בולט חדשות מגופי שידור ציבוריים בריטיים. מהלך זה גרר ביקורת חריפה מצד נציגי החברות, שטוענים לעיוות שוק אגרסיבי ולפגיעה בחופש הבחירה של המשתמשים.
עבור עיתונות הפרינט הבריטית, העימות הזה מתרחש בעיתוי אכזרי. גופי התקשורת מתמודדים עם צניחה חדה בתנועת הגולשים עקב שילוב פתרונות בינה מלאכותית במנועי החיפוש. בקרב עורכים ומו"לים קיים חשש כבד כי הממשלה החדשה תנצל את חולשתם הכלכלית כדי להציב בפניהם אולטימטום: קבלו על עצמכם רגולציה ממשלתית, או שתאבדו את הנראות המקוונת שלכם לחלוטין.
במקביל, קמפיין "Hacked Off" נושא את עיניו להכרעה המשפטית המתקרבת בתביעת הפריצה לטלפונים שהגיש הנסיך הארי נגד קבוצת "דיילי מייל". ניצחון של הארי עשוי להעניק לברנהאם את התחמושת הציבורית להעברת רפורמה תקשורתית מרחיקת לכת. כשנשאל יו גראנט מאחורי הקלעים על ההשלכות הצפויות, הוא סירב להרחיב: "מצטער חבר, יש לי מטוס לתפוס." אך נדמה כי הטיסה הזו נמצאת במסלול התנגשות ישיר עם חופש העיתונות בבריטניה.
התרעות פיקוד העורף