החשיפה המטלטלת מגרמניה
מפגשים בבתי קפה ושירותים חשאיים
המפגשים בין העיתונאי צ'אקיר לאיש המודיעין אסאל התקיימו בבתי קפה בשכונות בשיקטאש וטקסים שבאיסטנבול. הם נחשפו באקראי במהלך חקירה משטרתית סמויה נגד רשת פשיעה אחרת שזרועותיה הגיעו עד למערכת המשפט וזרועות הביטחון. לטענת אוקומוש, לא מדובר היה בפגישות שגרתיות בין עיתונאי למקור, אלא בהתנהלות מובהקת של מפעיל מודיעין וסוכן הנמצא תחת פיקוחו.
עברו של אסאל בתוך סוכנות הביון רצוף במחלוקות. הוא סומן כאחד הקצינים המרכזיים שתכננו והוציאו לפועל את ניסיון ההפיכה בשנת 2016 - אירוע שלטענת גורמים רבים בוים כדי לאפשר לארדואן לבצר את שלטונו, לטהר את שורות הצבא ולהפליל את מתנגדיו מבית. צילומי אבטחה אף תיעדו את אסאל מגיע למטה הכללי של הצבא שעות ספורות לפני תחילת האירועים, כדי לתאם לכאורה את המהלך עם בכירי הצבא.
מסורת של סוכנים במסווה עיתונאי
השימוש שעושה ה-MIT בעיתונאים אינו חריג או חדש. סוכנות הביון הטורקית מחדירה במשך שנים סוכנים לכלי תקשורת שונים תחת כיסוי עיתונאי. הקצינים השבויים בעיראק חשפו שורה של אנשי תקשורת שגויסו על ידי הארגון. חוקי המודיעין בטורקיה שונו במהלך שני העשורים האחרונים באופן המעניק ל-MIT חסינות כמעט מוחלטת, ודורש את אישורו האישי של ארדואן לכל חקירה נגד אנשי הארגון.
קו ההגנה: תמיכה בארגוני ג'יהאד וטרור
אשליית העצמאות והמימון הזר
מומחים שרואיינו ל'נורדיק מוניטור' העריכו כי התדמית ה"עצמאית" של צ'אקיר טופחה בקפידה על מנת לשפר את אמינותו ויעילותו כסוכן השפעה. הביקורת המתונה שהשמיע לעיתים נגד הממשלה נותרה תמיד במסגרת גבולות גזרה מאושרים מראש, ולא היוותה איום של ממש.
אשליה זו של עיתונות חופשית סייעה לצ'אקיר בהשגת מימון בינלאומי נרחב. כלי התקשורת שלו זכה לתמיכה כספית משמעותית משורת ארגונים מערביים, בהם משרדי החוץ של צרפת, בריטניה והולנד, כמו גם קרנות כמו 'חברה פתוחה' ו'הקרן האירופית לדמוקרטיה'. באמצעות תדמית נקייה למראית עין, הצליח מערך התעמולה של המודיעין הטורקי לגייס כספים אירופיים לטובת מנגנון ההשפעה המקומי שלו, באחד ממבצעי ההונאה התקשורתיים המורכבים שנראו לאחרונה בטורקיה. 'נורדיק מוניטור', הוא אתר המופעל משבדיה על ידי עיתונאים טורקים גולים.