במוקד המגמה עומדת העמקת שיתוף הפעולה הביטחוני בין טורקיה לסוריה. לראשונה השתתפו כוחות סוריים בתרגיל EFES-2026, תרגיל הדגל השנתי של חיל האוויר הטורקי, שהתקיים באיזמיר בין 11 באפריל ל-22 במאי. התרגיל כלל כוחות מעשרות מדינות, ובשוליו הכריזה אנקרה על הרחבת התמיכה הצבאית בסוריה, הכוללת אימונים, תכנון מבצעי וסיוע לוגיסטי.
צעד חריג נוסף נרשם ב-11 במאי, כאשר ספינת המלחמה הטורקית TCG Meltem ערכה ביקור רשמי ראשון מסוגו בנמל לטקיה הסורי. בהמשך, ב-18 ביוני, ביקרה משלחת צבאית סורית באוניברסיטת ההגנה הלאומית הטורקית באיסטנבול. שורת הצעדים הללו מצביעה על העמקה מוסדית של הקשרים בין הצבאות, גם אם הסכם רשמי על גישה טורקית לבסיסים אוויריים בסוריה טרם הושלם.
גם בתחום האווירי מציבה אנקרה יעד שאפתני. מטוס הקרב KAAN, מטוס דור חמישי המפותח בטורקיה על ידי חברת Turkish Aerospace Industries, מתקדם לייצור סדרתי. החוזה הראשון לייצור 20 מטוסים עבור חיל האוויר הטורקי נחתם ב-12 במאי, עם מסירות צפויות בין השנים 2028 ל-2030. לכך מצטרפת עסקת ייצוא גדולה לאינדונזיה, הכוללת 48 מטוסים תמורת 10 מיליארד דולר, שנחתמה כבר ביוני 2025.
אחד המהלכים המשמעותיים ביותר שמקדמת טורקיה הוא החייאת מסילת הרכבת החיג'אזית ההיסטורית, שחיברה בעבר בין איסטנבול למדינה. בין 9 ל-10 ביוני חתמו טורקיה וסעודיה על מזכרי הבנות לקידום המסילה דרך סוריה וירדן, עם הרחבה מתוכננת לעומאן. ההשקעה בקטע טורקיה-חלב אמורה לעמוד על כ-100 מיליון דולר. לפי הניתוח, מכון FDD האמריקאי הגדיר את המהלך כצעד טורקי לערעור תפקידה האזורי של ישראל.
המשמעות מבחינת ישראל רחבה יותר ממסילה אחת. המסדרון היבשתי שמבקשת אנקרה לעצב מטורקיה דרך סוריה וירדן לסעודיה עשוי להתחרות בתפקידה של ישראל כצומת מעבר אזורי, כפי שתוכנן ביוזמת פרוזדור IMEC, המחברת בין הודו, המזרח התיכון ואירופה. גם חידוש טיסות טורקיש איירליינס לדמשק לאחר 13 שנות הפסקה, לצד קידום אזור חופשי באידליב ושדרוג מעבר באב אל-הווא, משתלבים במהלך רחב לעיגון השפעה טורקית ארוכת טווח בסוריה.
במקביל, ישראל עוקבת בדאגה אחר הנוכחות הביטחונית הטורקית המתעצמת בסוריה. לפי הניתוח, טורקיה משמשת מנוע מרכזי לשיקום הצבא הסורי, וצפויה לספק לו כטב"מים, מערכות הגנה אווירית וטילים מדויקים. ישראל הבהירה כי הקמת בסיס טורקי קבוע מדרום לדמשק, או פריסת מערכות טק"א מתקדמות טורקיות בסוריה, ייחשבו מבחינתה לקו אדום.
עם זאת, היחסים בין המדינות ממשיכים להכיל גם ממדים מורכבים. אף שארדואן הטיל אמברגו סחר על ישראל במאי 2024, לפי מספר דיווחים צינור הנפט BTC, העובר מאזרבייג'ן לים התיכון דרך טורקיה, סיפק דלק מטוסים לישראל בשווי 924 מיליון דולר בשנת 2025, דרך מדינות צד שלישי. הפער הזה בין רטוריקה חריפה לבין קשרים עקיפים בפועל ממחיש את המורכבות הדיפלומטית, גם כאשר הכיוון האסטרטגי של אנקרה נותר עוין כלפי ישראל.
עבור ישראל, מדובר באתגר אסטרטגי הולך ומתגבש. בציר הצבאי, טורקיה מרחיבה את נוכחותה בסוריה ובונה יכולות עצמאיות מתקדמות. בציר הכלכלי, היא מקדמת מסדרונות סחר שעלולים להתחרות בתפקידה האזורי של ישראל. בציר הטרור, היא מאפשרת לחמאס לפעול משטחה נגד יהודה ושומרון. ובציר המדיני-רטורי, היא מקצינה את העימות מול ירושלים. השאלה מבחינת ישראל אינה עוד אם טורקיה הופכת לגורם מאתגר, אלא כיצד נכון להגיב לציר אסטרטגי שמתחיל לתרגם כוונות לתשתיות, בריתות ונשק.
התרעות פיקוד העורף